כלים לזיהוי וניתוח אירועים חריגים - מידע כללי

מבוא

מומחים בניהול סיכונים ברפואה מפתחים מזה זמן כלים, שיהוו עבורם טריגרים, או רמזים, לזיהוי אירועים חריגים, כדי לא להתבסס רק על דווחים-מרצון של העוסקים ברפואה, בסיעוד ובמקצועות הנלווים, שהיקפם אינו מספק.  

נקודת ציון בתהליך הייתה ב-2003, כאשר ארגון IHI - The Institute for Healthcare Improvement הציג את הכלי Global Trigger Tool (GTT) לזיהוי אירועים חריגים באמצעות בדיקה של רשומות רפואיות, כבסיס למדידה של רמת הנזק הכוללת במוסד לטיפול רפואי.

מאז עבר הכלי פיתוחים נוספים ונוצר מאגר מחקרי שבדק את מידת יעילותו.

האסטרטגיה של טריגרים לזיהוי אירועים חריגים נותרה האסטרטגיה המועדפת. עם זאת, בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לפתח כלים נוספים, בעיקר בשני כיוונים:

  1. כלים אוטומטיים, שמטרתם לעקוף שני מאפיינים של GTT, שיש המתייחסים אליהם כחסרונות: היותו כלי לזיהוי אירועים בדיעבד, והיותו כלי ידני, שדורש להפעלתו תקציב וכוח אדם, שאינם תמיד בהישג יד, ושיעילותו תלויה גם בהכשרה ובניסיון של המשתמשים בו.
  2. כלים לדיסציפלינות ספציפיות או לאתרים ספציפיים בתוך ביה"ח.

 

GTT - Global Trigger Tool - כלי לזיהוי אירועים חריגים בבית החולים

כאמור, ה-Institute for Healthcare Improvement פיתח כלי, המשלב בין כלים ממוקדים יותר שפיתח קודם לכן לזיהוי אירועים חריגים, עבור יחידות ספציפיות (כגון טיפול נמרץ, ילודים, כירורגיה) ועבור סוגי סיכון ספציפיים (כגון מתן תרופות). מכאן שמו – "כלי גלובלי", בהיותו ישים בכל יחידות ביה"ח.

 

מדובר במתודה, שהשימוש בה צבר  תאוצה בבתי חולים רבים בארה"ב ובבריטניה, וכן במוסדות לבקרת איכות ובקרב רגולטורים בארה"ב. מטרתה לזהות באופן מדויק אירועים חריגים המלווים בנזק למטופלים; להעריך את מידת הנזק באירועים הללו; ולמדוד שינויים בשיעורם לאורך זמן, בעקבות הכנסת שיפורים בבטיחות המטופל.

 

עיקרה של המתודה הוא סקירה בדיעבד של מדגם אקראי של רשומות אשפוז סגורות, תוך שימוש ב"טריגרים" (או רמזים) לזיהוי אפשרות לאירועים חריגים. כאשר נמצא "טריגר", הסוקרים בודקים האם אכן מדובר באירוע חריג ועד כמה הנזק חמור.

בעיקרון, בתי חולים יכולים להתאים את רשימת הטריגרים כרצונם.

 

הכלי מורכב מ - 6 קבוצות של טריגרים, ש - 4 מהן משמשות לסקירת רשומות של יחידות ספציפיות בביה"ח (כירורגיה; טיפול נמרץ; ילודים ויולדות; רפואה דחופה) ו - 2 משקפות אירועים חריגים שיכולים להתרחש בכל ביה"ח (טיפול; מתן תרופות).

עיקרון השימוש בכלי GTT

הכלי משמש לסקירת מדגם מקרי של רשומות סגורות של מטופלים בוגרים, כאלה הכוללות סיכומי מחלה, גיליונות שחרור וקידוד.

מפתחי הכלי ממליצים לדגום 20 רשומות בכל חודש מכל אוכלוסיית המטופלים הבוגרים ששוחררו מביה"ח (אפשר בבת אחת, פעם בחודש, אך עדיף 10 רשומות אחת לשבועיים).

בכל מקרה, גם אם לביה"ח יש משאבים לדגימה גדולה יותר, הניסיון מלמד שדי במדגם מקסימלי של 40 רשומות בחודש בכדי שהכלי ימלא את ייעודו.

 

צוות הסקירה כולל:

א. שני "סוקרים ראשיים של רשומות", בד"כ מצוות הסיעוד או הרוקחות. הניסיון מלמד, שאחיות מנוסות הן הסוקרות הטובות ביותר.

ב. רופא, שתפקידו לאשר את הממצאים שהיו מוסכמים על שני הסוקרים, הן בדבר קיומו של אירוע חריג ברשומה מסוימת והן בדבר דרגת החומרה של האירוע. כמו כן, הרופא מספק הבהרות לשאלות של הסוקרים הקשורות ברשומות ספציפיות.

 

גבולות המתודה:

1.  המתודה אינה מיועדת לזהות כל אירוע ואירוע, אלא ליצור גישה למדגם שדי בו כדי לקבוע את שיעורי הנזק ואת השיפורים לאורך זמן, לצורך תכנון פעולות הקשורות בבטיחות המטופל.

2.  האירועים שבהם מתרכזת המתודה כוללים רק כאלה שהם תוצאה של פעולה אקטיבית מצד המטפלים, ואינם כוללים מחדלים. כמובן, כאשר הסוקרים מזהים כבדרך אגב נזקים כתוצאה ממחדלים, ניתן להתייחס גם אל האירועים הללו כאשר שוקלים צעדים לשיפור בבטיחות המטופל.

הדרכה להטמעת הכלי

מעבר לתיאור מפורט של כל אחד מהטריגרים, והפניה למוסדות שצברו כבר ניסיון בהפעלת הכלי כדי ללמוד מהם (חלקם ידועי-שם כמו Mayo Clinic), הצגת הכלי מלווה בהדרכה מפורטת ליישום והטמעה.

 

1. כיצד לקבוע את המדגם המקרי;

2. כיצד לבצע את סקירת הרשומות במהירות וביעילות, על סמך הניסיון שהצטבר בתקופת הניסוי של הכלי - מקסימום 20 דקות לרשומה, יהא גודלה אשר יהא (סוקרים מנוסים מסתפקים ב-10–15 דקות בממוצע לרשומה);

3. כיצד לקבוע על סמך קיומם של "טריגרים חיוביים" עד כמה אכן מדובר באירוע חריג;

4. כיצד למיין את האירועים החריגים בהתאם לחומרת הנזק;

5. כיצד לתמצת את הממצאים, עבור בדיקת הרופא;

6. כיצד לעבד את הנתונים שהתקבלו לאחר סיום הסקירה ע"י "הסוקרים הראשיים" ובדיקת הרופא;

7. כיצד לבחור סוקרים מתוך ביה"ח וכיצד להכשירם

מיתרונות הכלי

מדובר בכלי מבוסס מחקר, שהשתכלל על סמך ניסיון מצטבר.

בנוסף, הכלי פשוט, מצריך שעות עבודה מועטות וזול (כלומר, אינו דורש השקעה בטכנולוגיה), הן להכשרת מפעיליו בתוך ביה"ח והן להפעלתו השוטפת.

הניסיון המצטבר מלמד, שבתי"ח מגלים כ – 90 אירועים חריגים ל- 1,000 ימי-מטופל, או 40 אירועים חריגים ל-100 אשפוזים.

נמצא שכ – 30% - 35% מכל האשפוזים היו מלווים באירועים חריגים.

ממצאים אלה מלמדים על הרגישות של הכלי (true positives), הרבה יותר מאשר דיווחים מרצון של מטפלים.

 

מחקרים נוספים

שני מחקרים, שהשוו את GTT עם דרכים אחרות לזיהוי אירועים חריגים, ראויים ללימוד, מפני שהם כוללים השוואה גם עם כלי "גלובלי" נוסף - PATIENT SAFETY INDICATORS) PSI).

הכלי פותח ע"י  (Agency for Healthcare Research and Quality) AHRQכאחד משני חלקים של פרויקט נרחב יותר, תחת הכותרת "אינדיקטורים של איכות – ארגז כלים לבתי חולים" ((AHRQ Quality Indicators™ Toolkit for Hospitals .