תיעוד לקראת ובמהלך לידה מכשירנית, לרבות תיעוד שיקול הדעת
העובדות:
מאי 2004, יולדת בשבוע 38+5 מגיעה לביה"ח בתלונה על הפחתת תנועות עובר. בבדיקת הקבלה, בשעה 13:00, נמצא עובר במצג ראש; חלק מקדים ספינה מינוס 2; צוואר הרחם פעור ל-1.5 ס"מ; מחיקת הצוואר – 90%. בשל ספק האטה קלה בדופק העובר ורושם למיעוט קל במי השפיר, הוחלט על הפעלת לידה, ניתן פיטוצין תוך ניטור שוטף.
21:00: צוואר הרחם פעור ל-3 ס"מ, מחיקה 90%.
21:45: הרדמה אפידורלית.
22:00, 23:00: צוואר הרחם פעור ל-6 ס"מ, מחיקת הצוואר 90%. בבדיקה נמוש גובה ראש העובר בספינה מינוס 2, ללא שינוי מהבדיקה שנערכה בשעה 13:00, כששלפוחית מי השפיר בולטת.
בהמשך הלילה, 01:35: מחיקת צוואר הרחם מלאה (100%) פעור ל- 8 ס"מ.
02:15: פתיחה גמורה. בבדיקה נמצא, כי החלק המקדים של ראש העובר ירד לגובה 0, כלומר - בגובה הספינות.
04:30: פתיחה גמורה, וגובה החלק המקדים של הראש עדיין בגובה 0.
05:35: נמצא עדיין גובה החלק המקדים של הראש בגובה 0, כאשר בזמן הציר הוא נמוש כבר בגובה ספינה + 1.
מהתיעוד הרפואי עולה, כי מאחר והחלק השני של הלידה נמשך כבר שלוש שעות, והיולדת לא הגיעה עדיין לשלב הלידה עצמה, הוחלט לסיים את הלידה בניתוח קיסרי והיולדת הועברה לחדר לידה.
06:00: מולא גיליון קדם ניתוח בקבלה לחדר ניתוח;
06:05: ניתנה ליולדת תוספת הרדמה אפידורלית, לקראת ביצוע הניתוח.
06:15: הוחלט שלא לבצע ניתוח קיסרי, כי אם ניסיון יילוד בשולפן ריק (וואקום),
06:25: לפי הרשומה "... בעזרת מספר משיכות הוצא יילוד ללא קושי". נולד באפגר 10/9; משקל 2,950 גר', PH תקין (7.4).
לאחר הלידה נמצאו אצל התינוק הממצאים הבאים: צפלוהמטומה אוקסיטיפלית אחורית; המטומה סביב עין ימין; (נראית בצילום פני התינוק במהלך האישפוז). עקב פירוק הדם בהמטומה, התפתחה בגיל 5 ימים, צהבת חמורה. בכתב התביעה נטען, כי בתוך חודשים ספורים לאחר הלידה "הופיעו סימנים ראשונים לאסימטריה בשימוש בגפיים, ובהמשך הסתבר כי לתובע יש המיפרזיס שמאלית".
בשלב ראשוני, בית המשפט התייחס לשאלות הבאות:
- האם ההחלטה ליילד את היולדת באמצעות שולפן ריק נעשתה לאחר הפעלת שיקול דעת רפואי, זהיר ונכון.
- האם יילוד התינוק באמצעות השולפן הריק, אכן בוצעה "ללא קושי"?
- האם קיים קשר סיבתי רפואי - משפטי בין נזקיו של התינוק לבין עובדת חילוצו באמצעות שולפן ריק ואופן ביצוע הפעולה?
- האם ניתנה הסכמתה המודעת של היולדת לחילוץ העובר באמצעות השולפן הריק?
- האם קיים חֶסר משמעותי ברשומה הרפואית הנוגעת להחלטה ליילוד העובר באמצעות השולפן הריק ולאופן ביצוע הפעולה בפועל? ואם כן – משמעותו.
קביעות ביהמ"ש המחוזי לעניין הרישום:
הרישום הרפואי דל מאוד, ופרטים עקרוניים רבים חסרים, ומקשים להבין את השתלשלות העניינים ואת שיקול הדעת של המטפלים. למשל:
- לא מתועד אופן בדיקת גובה ראש העובר באגן (רלוונטי לקבלת ההחלטה האם ליילד מכשירנית);
- היעדר פרטים חשובים באשר לתהליך שולפן ריק (דופק עוברי, מס' משיכות, התכווצויות הרחם..) עד כי ביהמ"ש מציין כי "הרשומה הרפואית לעניין אופן ביצוע הוואקום הינה דלה מאד, עד בלתי קיימת";
- מהרשומה הרפואית לא עולה, כי מי מהצוות הרפואי... ניסו להעריך את סיבת עצירת הלידה, על מנת להגיע להחלטה מושכלת באשר לאופן המשך הלידה, ואף לא קיים בנמצא דיון בשאלת התאמת ראש העובר לאגן היולדת;
- הרשומה הרפואית איננה כוללת רישום כלשהו על מתן הסבר לגבי היילוד בוואקום, סיכוייו וסיכוניו, אופן ביצועו וכו', או חתימה של היולדת על הסכמתה ליילוד באמצעות וואקום (להבדיל מחתימתה על הסכמה לביצוע ניתוח קיסרי);
- אין ברשומה, ולו רמז, להפעלת שיקול דעת והסיבות שהובילו להחלטה על סיום הלידה בניתוח קיסרי;
- סיבת ביצוע בדיקת US מוחי בגיל 7 ימים איננה מופיעה ברשומה הרפואית, ואף לא במכתב ההפניה לביצועה – "מעלה את השאלה האם הופנה לבדיקה משום שמאן דהוא בצוות הרפואי סבר שיתכן שנגרם לו נזק מוחי כתוצאה מהלידה הטראומתית" (= קשר סיבתי לנזק)
"... במקרה אשר לפני ועקב דלות הרשומה הרפואית, אין בידי כל אינפורמציה אמיתית באשר לאופן ביצוע הוואקום, וברור, כי התיאור הסתמי, לפיו התינוק הוצא "בקלות" [ההדגשה במקור] לאחר מספר משיכות, אינו תואם את המציאות". ובהמשך: "גם ד"ר (המומחה מטעם ההגנה) אישר, כי קיימת מערכת שיקולים והערכה קלינית שיש לערוך ולציין ברשומה הרפואית לפני השימוש בלידה מכשירנית, דבר שלא נעשה במקרה שלפנינו".
לאור כך נקבע, כי ההחלטה ליילד באמצעות וואקום הייתה שגויה, בלתי מבוססת ובלתי מקצועית, דבר אשר גרם ללידת ילד פגוע ונכה ועל כך זכאי הוא לפיצוי.
התביעה התקבלה, נפסק פיצוי בסך קרוב ל-2.5 מיליון ₪.