חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

המאמר מתייחס לניסיונות התיקון של חוק החולה הנוטה למות, בכוונה לכלול בו מרכיבים וקבוצות חולים הנעדרים כיום מנוסחו. המאמר מציג את הקולות הקוטביים בעניין זה- מחד המצדדים בזכות האדם לאוטונומיה וזכותו על גופו, ומאידך - אלה הרואים בחוק הנוכחי כאיזון הולם וראוי בין ערכים יהודיים לדמוקרטיים, שאין להפרו. המחבת טוענת, כי מדובר בסוגיה אתית מובהקת הראויה להיות נדונה בהקשרה האתי בלבד, במנותק משיקולים פוליטיים. לסיכום נטען במאמר, כי הנזק שייגרם ע"ףי אי תיקון החוק יהיה רב יותר לעומת הנזק שייגרם בעקבות תיקונו.