בקשת חולה סופני שאינו נוטה למות להפסקת פעילותה של מכונת הנשמה אליה הוא מחובר

חולה ניוון  שרירים סופני (ALS) פנה בבקשה להפסיק את פעולתה של מכונת ההנשמה אליה הוא מחובר. לפי הבקשה, בשנים האחרונות הוא משותק לחלוטין למעט יכולתו להזיז את עיניו, מרותק למיטתו, אינו מסוגל לדבר, אינו שולט בסוגריו, ניזון ומונשם באופן מלאכותי. בתקופה שקדמה להגשת הבקשה חלה הרעה במצבו, וקיים חשש כי יאבד את היכולת לתקשר באמצעות תנועות העיניים.

בתצהיר שצורף לבקשה מציין המבקש "... קשה לתאר במילים את מצוקתי וסבלי ואת חוסר האונים בו  אני מצוי, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית... אני מעוניין ליטול בחזרה את השליטה על חיי, להתנתק ממכונת ההנשמה ובכך לקבוע את עתידי ולסיים את חיי בכבוד".

בא כוחו של המבקש מתייחס לפסיקת ביהמ"ש העליון בנושא, שניתנה טרם חקיקת חוק החולה הנוטה למות ב-2005. לטענתו, מאחר והחוק אינו חל המבקש - יש להחיל עליו את ההלכות והמבחנים שפותחו בפסיקה טרם כניסת החוק לתוקף.  לעומתו, טוענת המדינה כי אף שהחוק אינו חל במישרין, הרי רוחו ועקרונותיו חלים גם בעניין זה.

ביהמ"ש נמנע מלדון במחלוקת משפטית זו (שעניינה העקרוני המרכזי- קדושת החיים למול הרצון למות בכבוד), לאור הסכמה עקרונית שהציג היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אינם רואים מניעה משפטית, בנסיבות המקרה המיוחדות, שהמבקש ימשיך להיות מחובר כל העת למכונת ההנשמה, אך תבוצע הפחתה הדרגתית (ההדגשה במקור) של קצב ההנשמה וריכוז החמצן עד ל-21%% (ריכוזו באויר הרגיל).

לאור הסכמת הצדדים, נתן ביהמ"ש פסק דין הצהרתי, ומתיר לרופא שיבצע את ההליך: כדלקמן:

1. לוודא מעל לכל ספק סביר שהמבקש נחוש בדעתו

2. לבצע הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה, עד למינימום, תוך מתן סדציה פליאטיבית

3. להימנע מניטור רוויון החמצן בדם, רמת הגזים בדם והאלקרוליטים.

4. תיעוד כראוי, בהתאם לנהלים הרפואיים.