ניהול סיכונים ברפואה ענבל
Published on ניהול סיכונים ברפואה ענבל (https://riskmanage.inbal.co.il)
דף הבית > אופן משלוח תיק רפואי בדואר. היחס בין מסירת מסמכים רפואיים לבין חסיון רפואי

אופן משלוח תיק רפואי בדואר. היחס בין מסירת מסמכים רפואיים לבין חסיון רפואי

21/06/1995
שם פסק הדין: 
ע"א (תל-אביב יפו) 1410/93 פרופ' נוימן נ' לפקיפקר מנדל

עובדות:

פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתביעה שהוגשה על ידי המשיב (המטופל) בטענה כי מנהל בית חולים שלוותה וקופת החולים התרשלו בהעברת מסמכים רפואיים לתיק בית משפט השלום בנתניה, בהתאם לצו שהורה על העברת המסמכים. במסגרת הצו הורה בית המשפט לזמן את מנהל בית החולים כדי שיביא עימו את תיקו הרפואי של המשיב בבית החולים. המסמכים נשלחו באמצעות האחראית על רשומות רפואיות בבית החולים, במעטפה סגורה, בדואר רשום, ומוענו לשופט שהוציא את הצו.
המעטפה לא הכילה על גביה אזהרה כי מדובר בחומר סודי וחסוי.
החומר האמור, אשר הכיל מידע אודות אשפוזים פסיכיאטריים של המשיב (המטופל), היה נגיש לכל בתוך תיק בית משפט, הופץ בין מכריו ואף נעשה בו שימוש בהליך משפטי אחר שהמשיב היה צד לו. התביעה הוגשה על ידי המשיב כנגד מנהל בית החולים וקופת חולים בטענה כי פעלו בדרך לא מקובלת, במחדל המהווה הפרה של הוראות החוק לטיפול בחולי נפש ושל פקודת הנזיקין (הפרת חובה חקוקה ורשלנות).

אופן משלוח תיק רפואי בדואר:

בית המשפט ציין, כי מחובתו של כל רופא, לא כל שכן מנהל בכיר של בית חולים שעיסוקו רפואת נפש, להיות ער לתוצאות העלולות לנבוע ממשלוח מסמכים חסויים במעטפה, אפילו סגורה, ללא נקיטת אמצעי זהירות, אשר יבטיחו כי החומר החסוי לא יהיה פתוח לעיונם של גורמים שאינם מוסמכים לראותו.
חובתו של הגורם שנתבקש להעביר את המסמכים הרפואיים לבית המשפט לוודא, כי הם יומצאו בדרך נאותה, שתמנע פגיעה בחסיון המסמך שבידיו.
ממלא תפקיד אדמיניסטרטיבי בכיר בבית החולים, המתבקש בצו בית משפט להעביר תיעוד רפואי, מצופה להפעיל שיקול דעת בעת העברת החומר, ולנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע אפשרות של פגיעה בפרטיותו של המטופל ובחסיון המסמך.
לפיכך קבע בית המשפט, כיהמערער (הרופא) פגע בפרטיותו של המשיב, וכי פעל בדרך שאינה מקובלת ובחוסר תום לב (ועל כן נשללה ממנו הגנת תום הלב הקבועה בחוק הגנת הפרטיות).

היחס בין מסירת מסמכים רפואיים לבין חסיון רפואי:

נקבע, כי צו להמצאת מסמכים אינו בבחינת אישור להסרת החסיון הרפואי. נקבע, כי מאחר שלא ניתן צו של בית המשפט להסרת חסיון על ידי המטופל, אלא אך ורק להמצאת המסמכים באמצעות מנהל בית החולים, הפר הרופא את חובת השמירה על הסודיות הרפואית הקבועה בסעיף 28(א) לחוק לטיפול בחולי נפש ובסעיף 49 לפקודת הראיות.

יצוין, כי בעקבות פסק הדין פרסם מינהל רפואה במשרד הבריאות את חוזר 80/95 - המצאת מסמכים רפואיים לבתי המשפט.

לנוסח המלא