כשרות משפטית ואפוטרופסות - מידע כללי

עיקרון יסוד במשפט הישראלי הוא, כי כל אדם כשר לזכויות ולחובות מלידתו ועד מותו. רק הליך משפטי של מינוי אפוטרופוס יכול לשלול מאדם בגיר את מעמדו זה (יצוין כי לקטין ישנם אפוטרופוסים טבעיים – הוריו, המהווים עבורו "אפוטרופוס טבעי" עד הגיעו לגיל 18 - ראה בהמשך לעניין אפוטרופסות לקטינים).

אדם מבוגר או חולה ככל שיהיה, אינו מאבד אוטומטית את מעמדו ככשיר מבחינה משפטית. כך גם לגבי חולי נפש אשר אין צורך למנות להם אפוטרופוס, והם כשירים לקבל החלטות באשר לטיפול הרפואי בהם, ומהווים אישיות עצמאית אוטונומית בעניין זה (כמובן אין המדובר בסיטואציה בה נקבעה אי כשירות ע"י פסיכיאטר, ומתאפשר, עפ"י חוק, אשפוז וטיפול בכפייה/ ללא הסכמה).

למי ימונה אפוטרופוס

בהתאם לסעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס:

 

  1. לקטין ששני הוריו מתו או שהוכרזו פסולי-דין או שהאפוטרופסות לקטין נשללה מהם ... או הוגבלה ... או שהם אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם לפי הפרק השני או שהם נמנעים, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיהם האמורות, כולן או מקצתן;
  2. לקטין – בנסיבות האמורות בסעיף 28 או בסעיף 29 [פטירת ההורה או הגבלה של אפוטרופסותו];

  3. לפסולי דין;

  4. לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו;

  5. לאדם שאין עדיין אפשרות לזהותו;

  6. לעובר

 

יש לציין, כי בכל הנוגע לסעיף קטן (4) לעיל, קובע החוק תנאים ומגבלות מיוחדים, שעל בית המשפט לקחת בשיקול דעתו טרם מינוי אפוטרופוס לבגיר הנ"ל.

היקפה של אפוטרופסות

אפוטרופסות במהותה יכולה להיות מוגבלת לעניינים מסוימים, בהתאם לקביעות בית המשפט בכתב המינוי.

 

אפוטרופוס לגוף: ייצוג האדם וניהול ענייניו השוטפים בכל הנוגע לטיפול השגרתי בו, דאגה למצבו הבריאותי, צרכיו ואיכות חייו. בין היתר מדובר גם על מתן הסכמה לטיפול רפואי. ניתן למנות אפוטרופוס זמני לגוף, תוך קציבת זמנים, או לצורך אשפוז ספציפי או טיפול מסוים.

ר' לעניין זה חוזר מנהל רפואה מס' 31/99 "פניה דחופה לבית משפט לצורך מינוי אפוטרופוס על גוף או לצורך אישור פעולה רפואית", וריענון הנושא ב חוזר מינהל רפואה מס' 45/2004.

 

אפוטרופוס לרכוש: שמירת נכסי וכספי האדם שמונה לו אפוטרופוס, ניהולם ופיתוחם ושימוש בהם לטובתו ולצרכיו של החסוי.

 

במקרה בו מוגש למוסד הרפואי כתב מינוי אפוטרופוס, ע"י מי שטוען שהוא האפוטרופוס של המטופל, מומלץ למוסד הרפואי לבחון את המסמך היטב (במגבלות יכולתו של ביה"ח) טרם הסתמכות עליו: מיהו האפוטרופוס הממונה? האם מדובר במינוי אפוטרופוס לגוף או לרכוש? האם המינוי מוגבל לפרוצדורה מסוימת, או לתקופת אשפוז ספציפית? האם המינוי מוגבל בזמן או בדרך אחרת (כלומר – האם המינוי עודנו בתוקף?)

לאחר בירור מקדים זה, יש לפעול בהתאם לכתב המינוי.

כל זאת בכפוף לכך שלא יעוכב בינתיים טיפול רפואי דחוף שיש לתת למטופל.

מתי ואיך יש לפנות למינוי אפוטרופוס למטופל?

כאשר הצוות הרפואי (או המשפחה) מתרשם שהמטופל אינו מבין את המידע שנמסר לו אודות מצבו, ואינו כשיר לקבל החלטות ענייניות (ומדעת) באשר לטיפול הרפואי בגופו, יש לפנות לבית המשפט לצורך מינוי אפוטרופוס לגוף.

יודגש, כי אין זה עניין של מה בכך, שכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו, לרבות במסגרת  קבלת החלטות בדבר טיפול רפואי, מהווה נגזרת של זכות האדם החוקתית לכבוד ולחירות (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לפיכך, לא בנקל תקבל המערכת המשפטית החלטה לשלול מאדם את זכותו זו, תוך פגיעה בחירותו ובעצמאותו להחליט לגבי גופו שלו. (גם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מתייחס לכך, למשל בסעיף 33א, לפיו בעת מינוי אפוטרופוס לאדם בגיר – יש לבחון האם  לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס, ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו.

 

בהתאם לסעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו.

 

עוד בעניין זה ראו חוזר מינהל רפואה 10/2006 "מינוי אפוטרופוס על גופו של אדם ו/או רכושו במסגרת אשפוז ממושך", המפרט פרקטית את הליך הגשת הבקשה, בעלי תפקידים במסגרתו, מסמכים נדרשים ועוד.

משמעות מינוי אפוטרופוס

בעת קבלת החלטה משפטית על מינוי אפוטרופוס לאדם, משמעות הדבר היא הגבלה מסוימת (ברמות שונות) של כשירותו המשפטית.

בהתאם לחוק, נקבעו הגדרות לאנשים להם ממונה אפוטרופוס, תוך קביעת מגבלות בהתאם:

 

חסוי – תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מ-2016) מחק את ההגדרה "חסוי" לאדם שמונה לו אפוטרופוס. מאז התיקון, יש להשתמש בביטוי "אדם שמונה לו אפוטרופוס" בכל מקום בו נכתב  "חסוי".

למינוי אפוטרופוס לאדם יש  משמעות של הגבלה מסוימת על כשירותו המשפטית (תלוי בהיקף המינוי). פעולות האדם הנ"ל משוללות תוקף משפטי בהיעדר אישור של אפוטרופסו.

עם זאת, מעניין לציין שבמסגרת תיקון חוק הכשרות והאפוטרופסות הנ"ל ב-2016, בוטל בין היתר סעיף 43, לפיו: "החסוי חייב למלא אחרי הוראות האפוטרופוס בענייני אפוטרופסות שנקבעו על-ידי בית המשפט".

יצוין עוד, כי כבר קודם לתיקון נקבעו לאורך השנים מגבלות בפסיקה באשר לחובת הציות המוחלטת לאפוטרופוס (ראה למשל פסק הדין בעניין החסוי צ.י. באשר לאי כפיית טיפול דיאליזה; פסק הדין בעניין פלוני (עליון) לגבי אי כפיית אשפוז פסיכיאטרי), במקרים של חילוקי דעות בין האפוטרופוס לאדם שמונה לו.

 

פסול דין – לא כל אדם שמונה לו אפוטרופוס הוא גם פסול דין (אך לכל פסול דין יש אפוטרופוס). ההבדל נעוץ במידת ההגבלה על הכשרות המשפטית: כשרותו של אדם שמונה לו אפוטרופוס היא מוגבלת, בעוד שכשרותו של פסול דין נשללה לחלוטין, והגבלתו דומה לזו של קטין.

לפי סעיף 9 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, על פעולה משפטית של מי שהוכרז פסול-דין יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים 4 עד 7 (המתייחסים לפעולה משפטית של קטין):

4. פעולה משפטית טעונה הסכמת נציג, כאשר ההסכמה יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסויימת או לסוג מסויים של פעולות. באפשרות הנציג לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה.

5. פעולה משפטית שנעשתה שלא בהסכמת נציג ניתנת לביטול

  1. על ידי נציגו, ואם אין לקטין נציג – על ידי היועץ המשפטי לממשלה, תוך חודש ימים לאחר שנודע להם על הפעולה;

  2. אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה על הפעולה – על ידי הקטין, תוך חודש ימים לאחר שהיה לבגיר.

6. פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה, וכן פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין, אינה ניתנת לביטול כאמור בסעיף 5, אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו.

6א. פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי או במקח-אגב-שכירות, שכירות נכס או קבלת שירות באשראי, אין לה תוקף, על אף האמור בסעיפים 5 ו-6, כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו;

7. פעולה משפטית של קטין טעונה אישור בית המשפט אם היתה טעונה אישור כזה אילו נעשתה בידי נציגו; ואין תוקף לפעולה כל עוד לא בא עליה אישור בית המשפט.

 

הכרזת חולה נפש כפסול דין

עפ"י סעיף 8 לחוק הכשרות: "אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין". כאמור, המשמעות – אינו כשיר לבצע פעולות משפטיות.

מי יכול להתמנות כאפוטרופוס

בהתאם לסעיף 34 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, יכול להתמנות כאפוטרופוס:

  1. יחיד;
  2. תאגיד (רשאי ביהמ"ש לקבוע יחיד שיבצע את תפקידי האפוטרופוס מטעמו);
  3. האפוטרופוס הכללי;
  4. ועדת אפוטרופסות לנפגעי השואה לגבי נפגעי השואה שהרכבה:

            א. נציג משרד הבריאות

            ב. נציג גוף המטפל בעניני נפגעי השואה.

 

לפי סעיף 35(א) לחוק, בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו. (ס' 35(ב): במינוי לקטין תינתן בדרך כלל עדיפות לבן משפחה).

תפקידיו של אפוטרופוס

במסגרת פרק שלישי1 לחוק "עקרונות ודרכי פעולה של אפוטרופוס", מפורטות מחויבויותיו של מי שמונה כאפוטרופוס, ולרבות החובה לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות, ולנהוג בתום לב לשמירת עניינו של האדם שהוא אפוטרופסו ולא לטובת ענייניו שלו (סעיף 67ד).

 

 

אפוטרופוס של קטין חייב לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן חייב הוא בשמירת נכסי הקטין, ניהולם ופיתוחם; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; והכל אם לא הגביל בית המשפט את תפקידיו. והוא הדין בשינויים המחויבים, באפוטרופוס של פסול-דין.

 

אפוטרופוס שאינו של קטין או של פסול-דין חייב לדאוג לעניינים שנמסרו לו על-ידי בית המשפט ולפעול לשמירת הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם ולקבל החלטות בקשר אליהם.

אפוטרופסות לקטינים

כאשר קטין מגיע לקבלת טיפול רפואי, ידוע כי את ההסבר יש לתת להוריו של הקטין (אפוטרופסיו הטבעיים), והם בעלי הסמכות לתת הסכמה.

על מה מתבססת סמכות זו?

 

להורים נתונה זכות יסודית לאוטונומיה בהחלטות הנוגעות לגידול ילדיהם, כביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. ההורים הם הנושאים באחריות הישירה לילדיהם, מתוקף מעמדם כאפוטרופסיהם הטבעיים (ראה פסיקת העליון בעניין פלוני – בסעיף 26):

  • ההנחה היא כי ההורים, המופקדים על התא המשפחתי, יקבלו את ההחלטות הטובות ביותר עבור ילדיהם.
  • לא תמיד בתי המשפט הם הגוף המתאים לפקח על החלטות אשר נוגעות למערכת היחסית הבינאישית שבין הורה לבין ילדו. קיימת רתיעה מוצדקת מפני התערבות בהחלטותיהם של הורים, שיש בהן מימד אישי עמוק. פעמים רבות מדובר בשאלות אשר אין לגביהן קונצנזוס חברתי, וגם בערכאות משפטיות ניתן למצוא דעות רוב ומיעוט, הסתייגויות ואי אחידות. תופעות אלה מלמדות על עומק המחלוקות הקיימות בסוגיות אלה, ועל הזהירות המתחייבת טרם התערבות בהחלטות הורים לגבי ילדיהם.
  • ההורים הם אלה אשר יצטרכו, בראש ובראשונה, להתמודד בחיי היום יום עם המשמעות המעשית של החלטה ליתן טיפול או להמנע ממנו. הטיעון, על כן, הוא כי יש לשדך את הכוח לאחריות, וליתן את הכוח להכריע למי שצפוי לשאת, באופן אישי, בתוצאות ההכרעה.

 

מדברים אלה עולה, כי האוטונומיה של ההורים בגידול ילדיהם נהנית מעוצמה ניכרת. ואולם, אוטונומיה זו אינה מוחלטת. לבית המשפט סמכות, כאשר רווחתו של הילד מחייבת זאת, להתערב בהחלטותיהם של הוריו, ולצוות המטפל ישנה אחריות, במקרה של התנהלות הורית הנראית בעייתית או בלתי אחראית כלפי שלומו של הקטין, לערב עו"ס ו/או איש צוות בכיר (או, להבדיל, מרקע תרבותי דומה, דובר את השפה וכיו"ב) - ובמקרים המתאימים אף לשקול פנייה לערכאה משפטית.

ראו בעניין זה פסק הדין בעניין הקטינה א.מ.,  בו הורה ביהמ"ש על ביצוע ניתוח כריתת ידה של קטינה לשם הסרת גידול ממאיר, וזאת בניגוד לדעתה של אימה (האפוטרופסית הטבעית). ביהמ"ש שוכנע כי הימנעות מהניתוח, תוביל למותה הוודאי של הקטינה, אגב ייסורים קשים. לא הובאה כל ראיה או טענה מדוע יש להימנע מלהורות על ביצוע הניתוח (האם נימקה את סירובה לאור גישתה כי תפילה ואמונה הם כל שנחוץ להחלמת בתה, ואף ציינה כי מות בתה עדיף על קטיעת ידה). ביהמ"ש ציין, לאחר דיון כבד ראש בסוגיה, כי פגם תפקודי או אסתטי, אינם שיקולים למניעת הניתוח ולגדיעת חיים.

בית המשפט מתייחס אמנם לעובדה שאפוטרופסותם של ההורים כוללת גם את הזכות לסרב לטיפול רפואי, ואולם קובע כי סירוב בנסיבות המקרה דנן, הינו מנוגד בתכלית הניגוד לחובת ההורים לנהוג "לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין", כאמור בסעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. אותו סירוב עיקש ובלתי רציונאלי בעליל מצידה של האם, נקבע, עלול להתפרש גם כהפרה של החובה "לשמירת שלומו הגופני והנפשי של הקטין...", כאמור בסעיף 68 לחוק זה.

 

האם מתחייבת קבלת הסכמת שני ההורים לטיפול?

הוראת סעיף 18(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות דנה בשיתוף הפעולה בין ההורים במימוש סמכותם ואחריותם על הקטין. בהתאם להוראה זו, ניתן להסתפק בהסכמתו של אחד ההורים לטיפול, וחזקה היא שכל עוד לא ידוע על התנגדות מצד ההורה השני יש לראותו כמסכים לפעולת רעהו. עוד קובע החוק הנ"ל, כי במקרה "שאינו סובל דיחוי" (כדוגמת ניתוח חירום לצורך הצלת חיי הקטין) יכול כל הורה לפעול על דעת עצמו.

 

מסירת מידע וקבלת הסכמה מהורים שאינם נשואים:

ראה בעניין זה חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 28/09 "מיסוד הקשר בין הורים לבין מערכת הבריאות ביחס לילדיהם", שנועד להנחות את הצוות הרפואי כיצד לפעול בסיטואציות שאינן מוסדרות בחוק, תוך שמירה על טובת הקטין ומבלי לפגוע באפוטרופסות ההורים.

החוזר מתייחס לשלושה נושאים: מתן מידע לכל הורה, לבקשתו; ייזום מתן מידע לכל אחד מההורים; קבלת הסכמת 2 ההורים, לטיפולים מוגדרים.

אפוטרופוס שמונה לאדם בגיר

לפי סעיף 67ה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:

(א) במילוי תפקידיו והפעלת סמכויותיו יפעל אפוטרופוס שמונה לבגיר בהתאם לעקרונות אלה:

  1. שמירת כבודו של האדם ובדרך שתגביל זכויותיו וחירותו במידה הפחותה ביותר;

  2. שמירה, ככל האפשר, על פרטיותו של האדם;

  3. בדרך שתאפשר לאדם לממש את יכולותיו ולשמור על מרב עצמאותו האפשרית, בהתאם ליכולותיו.

(ב) עם מינויו יסביר האפוטרופוס לאדם מהם תפקידיו וסמכויותיו כאפוטרופוס, בלשון פשוטה ובהתאם ליכולת הבנתו, ואם הוא אדם עם מוגבלות – תוך שימוש באמצעי עזר שברשותו או בכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות העניין.

(ג) האפוטרופוס ימסור לאדם מידע שיש בידו בנוגע לענייניו האישיים והרכושיים ומידע הנוגע לטיפולו של האפוטרופוס בענייני האדם, בשפה המובנת לו ובהתאם ליכולת הבנתו, ויסייע לו בנגישות למידע אחר הנוגע לענייניו או הדרוש לשם קבלת החלטות בעניינים הנוגעים לו.

(ד) האפוטרופוס יסייע לאדם ויעודד אותו לקבל החלטות בעצמו בעניינים הנוגעים לו, ככל שהאדם מסוגל לכך.

(ה) האפוטרופוס יפעל בדרך שתאפשר לאדם לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים וכן יסייע לו להשתתף בחיי הקהילה, לרבות בפעילויות חברתיות, תרבותיות, שיקומיות ותעסוקתיות.

(ו) האפוטרופוס יפעל בדרך שתאפשר לאדם לשמור על קשרים עם בני משפחה וחברים.

(ז) האפוטרופוס יתייעץ לפי הצורך עם גורמים מקצועיים ובני משפחה וחברים קרובים של האדם וייעזר בהם לשם קידום ענייניו, והכול תוך שמירה על פרטיותו.

(ח) אפוטרופוס, לרבות אפוטרופוס שמונה לאדם שמצבו ויכולת הבנתו משתנים מזמן לזמן או מעניין לעניין, יפעל במילוי תפקידיו מתוך התחשבות בשינויים במצבו או בהבנתו, לרבות לעניין שמיעת דעתו, התייעצות עמו, התחשבות ברצונותיו ועידודו לקבל החלטות ולנהל את העניינים הנוגעים לו בעצמו בזמנים או בעניינים שבהם הוא מסוגל לכך.

דרכי קבלת החלטות בעניינו של אדם שמונה לו אפוטרופוס

לפי סעיף 67ו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:

(א) האפוטרופוס ישמע את דעת האדם שהוא אפוטרופסו, ישתפו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו ויתייעץ עמו, אם ניתן לברר את דעתו; לשם כך ימסור האפוטרופוס לאדם את המידע הדרוש לו, לרבות מהות העניין נשוא ההחלטה או הפעולה, החלופות האפשריות, היתרונות והחסרונות שבבחירת כל אחת מהן ואת המלצתו של האפוטרופוס, אם ישנה, והטעמים ביסודה.

(ב) בקבלת החלטות בעניינים שבסמכותו יפעל אפוטרופוס לפי המפורט להלן:

  1. אם נתן האדם שהוא אפוטרופסו הנחיות מקדימות – בהתאם להן

  2. אם לא נתן האדם הנחיות מקדימות – לפי רצונו של האדם, אם הוא מסוגל להבין בדבר ואת משמעות ההחלטה. אם לא ניתן לעמוד על רצונו של האדם – בהתאם לרצונו כפי שהובע בעת שהיה מסוגל להבין בדבר או כפי שניתן ללמוד מהתנהגותו בעבר או מהשקפת עולמו ואורח חייו כפי שהיו בעבר, אלא אם כן האפוטרופוס סבור שההחלטה תגרום לפגיעה של ממש באדם;

  3. אם האדם לא מסוגל להבין בדבר ואת משמעות ההחלטה, ולא ניתן לעמוד על רצונו הקודם – בהתאם לטובתו, מתוך התחשבות ברצונו הנוכחי;

  4. בעניין אישי מהותי או בעניין רפואי מהותי, אם האדם מתנגד בשעת מעשה לפעולה, גם לאחר שהאפוטרופוס ניסה להגיע עמו להסכמה; נותרה מחלוקת בין האדם לאפוטרופסו ינסה האפוטרופוס להגיע עמו להסכמה, ואם לא הגיע עמו להסכמה – יפנה לוועדת אתיקה כמשמעותה בחוק האמור, או לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

(ג) מידע והסברים שעל האפוטרופוס למסור לאדם לפי סעיף זה ולפי סעיף 67ה (ראה לעיל - אפוטרופוס שמונה לאדם בגיר) יימסרו לו בלשון פשוטה בהתאם ליכולת הבנתו, ואם הוא אדם עם מוגבלות – תוך שימוש באמצעי עזר שברשותו או בכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות העניין.

הנחיות רפואיות מקדימות

(א) אדם בגיר שהוא בעל כשירות רשאי לתת הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, בהן יפרט את שמו של יחיד או תאגיד שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 33א [מינוי אפוטרופוס לבגיר], וכן רשאי הוא לתת הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו.

(ב) הנחיות מקדימות לפי סעיף זה ייערכו בכתב לפי טופס שייקבע בתקנות וייחתמו בפני עורך דין; טופס הנחיות מקדימות המתייחס גם לעניינים רפואיים ייקבע בהסכמת שר הבריאות.

(ג) הנחיות מקדימות לפי סעיף זה יופקדו אצל האפוטרופוס הכללי. ההפקדה תהיה במסירת עותק מקורי של ההנחיות בידי הממנה בעצמו או על ידי עורך הדין שבפניו הן נערכו, והיא מהווה תנאי מוקדם לכניסתן לתוקף.

להרחבה ראה תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון) - 2017.

מסמך הבעת רצון

לפי סעיף 64(א) ל חוק הכשרות המשפטית, הורהו של קטין או אפוטרופסו שהוא קרובו, רשאי לציין בצוואתו את שמו של יחיד שהוא מבקש כי ימונה לילדו או לקרובו כאפוטרופוס לאחר מותו.

לפי סעיף 64 (ב)-(ד) לחוק, הורה של קטין או אפוטרופסו שהוא קרובו, לציין במסמך הבעת רצון את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה לילדו או לקרובו כאפוטרופוס, אם בשל מוגבלות הוא יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו. אדם זה רשאי לתת הנחיות בעניין מהעניינים הנתונים לפי חוק הכשרות לשיקול דעת בית המשפט או האפוטרופוס, כדי שיקוימו על ידם לאחר מותו או אם יחדל להיות מסוגל לדאוג ולקבל החלטות לגבי ילדו או קרובו, לפי העניין. מסמך הבעת רצון ייערך בכתב וייחתם בפני עורך דין, בהתאם להוראות החוק.

לפי סעיף 64(ה), באם ערך אדם צוואה או מסמך הבעת רצון כמתואר לעיל, ייתן בית המשפט עדיפות למינוי מי ששמו צוין שם כאפוטרופוס לקטין, ויורה לו לפעול בהתאם להנחיות שבצוואה או במסמך הבעת הרצון, אלא אם ראה שיש מקום לסטות מהן לטובת הקטין.

 

להרחבה ראה תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון) - 2017.

ייפוי כח מתמשך

בשנת 2016 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18), כאשר התיקון העיקרי כלל הכנסת מונח חדש "ייפוי כח מתמשך", והוספת סעיפי חוק רבים העוסקים במהותו של המסמך, תנאיו, דרכי השימוש בו ועוד.

האפוטרופוס הכללי מבהיר את עיקרי התהליך:

מדובר במסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך.

נותן ייפוי הכח ("הממנה") בוחר מרצונו, בשלב בו הוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען, מי יטפל בענייניו וכיצד יראו חייו אם וכאשר מצבו יתדרדר וישתנה לרעה (למשל כתוצאה מתאונה, מחלות זקנה (כגון דמנציה), מוגבלות נפשית ומוגבלות שכלית העלולות לפגוע בכושר השיפוט).

באמצעות מינוי מיופה כוח (גם הוא נדרש להיות בגיר מעל 18, ולעמוד בתנאי סעיף 32ג לחוק) מסמיך אותו הממנה לפעול בשמו בעתיד, כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעינינו בעצמו.

הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו, האישיים (כולל הרפואיים) והרכושיים, או רק לחלקם.

על מיופה הכוח לפעול על פי הנחיות הממנה, עליו לחתום ולאשר בכתב בפני עורך דין (או בפני בעל מקצוע, במקרה של ייפוי כוח רפואי) את הסכמתו לתוכן ייפוי הכוח המתמשך, לרבות ההנחיות המקדימות הנכללות בו. במקרים שההנחיה היא בלתי אפשרית לביצוע, בלתי חוקית או כאשר ביצועה יפגע פגיעה חמורה בממנה - אסור למיופה הכוח לפעול לפיה. במקרה כזה הוא יכול לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו לתת הוראות כיצד לפעול.

 

ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים

מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים.

עניינים אישיים כוללים גם עניינים רפואיים, אך ניתן גם לערוך "ייפוי כוח מתמשך רפואי" שמתייחס לעניינים הבריאותיים בלבד.

 

ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש

מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.

 

תפקידיו וסמכויותיו של מיופה כח

מיופה כוח חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות ולנהוג בתום לב לשמירת ענייניו של הממנה ולא לטובת ענייניו שלו.

יצויין כי ישנן פעולות מסוימות שמיופה כח אינו מוסמך לבצע, פעולות המחייבות הסמכה מפורשת בייפוי הכוח (לדוגמא: מתן תרומות ומתנות בסכומים מסוימים), ופעולות מהותיות אחרות המחייבות קבלת אישור בית משפט (למשל עסקאות במקרקעין) – ראה סעיף 32ו לחוק לעניין סמכויותיו של מיופה הכח.

כך, למשל, מיופה כח אינו מוסמך לבצע בשם הממנה כל פעולה או הבעת רצון שמטופל, מיופה כוחו או אפוטרופסו רשאים או מוסמכים לבצע או להביע, לפי חוק החולה הנוטה למות;

נדרשת הסמכה מפורשת בייפוי הכח לשם מתן הסכמה לבדיקה פסיכיאטרית, לטיפול פסיכיאטרי או לאשפוז, בבית חולים/ מחלקה לטיפול בחולי נפש (החוק מאפשר הסמכה כאמור לאחר החתמת ייפוי הכח מול פסיכיאטר, ובתנאים מסוימים – ראה סעיף 32ו(ג)(2).

 

תנאים לכניסה לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך

הכניסה לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך תהיה במועד בו הממנה לא יהיה עוד מסוגל להבין בדבר אשר לשמו ניתן ייפוי הכוח, ובהתאם לאפשרויות הבאות:

  1. בהתאם לדרך ולתנאים אשר הממנה יקבע

  2. במידה והממנה לא התייחס לכך בייפוי הכוח המתמשך מפורשות - ייכנס לתוקפו על פי חוות דעת רפואית, שלפיה הממנה אינו מסוגל להבין בדבר שלשמו ניתן ייפוי הכוח המתמשך.

 

פקיעה או ביטול של ייפוי הכוח המתמשך

ייפוי הכוח פוקע או מתבטל בהתאם לנסיבות הקבועות בחוק, כדוגמת פטירת הממנה או מיופה הכוח, על פי רצון הממנה או על פי החלטת בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי הרלוונטי.

 

להרחבה נוספת ראה תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון) - 2017.

מינוי תומך בקבלת החלטות

סעיף 33א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, העוסק בשיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בעת מינוי אפוטרופוס לבגיר, קובע בסעיף קטן (א)(3), כי ימונה אפוטרופוס כאמור אם לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס, ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב לחוק.

אפשרות זו של מינוי תומך החלטות תיכנס לתוקף ביום 11.4.2018.

 

אף שהסעיף הרלוונטי טרם נכנס לתוקף, הרי שניתן לראות כי בתי המשפט כבר פועלים בדרך זו:

ראה למשל פסק הדין בעניין החסויה א.ב., שם מינה בית המשפט לענייני משפחה "תומך החלטות" לקשישה חולת אלצהיימר, לצורך סיוע בניהול ענייניה הכספיים, ליווי ותמיכה בקבלת החלטות - וזאת כחלופה לאפוטרופסות.

סיומה של אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מונה כמה וכמה דרכים לסיומה של אפוטרופסות על אדם:

 

סעיף 60 – ע"י התפטרות:

האפוטרופוס רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.

 

סעיף 61 – ע"י פיטורין:

בית המשפט רשאי לפטר אפוטרופוס אם לא מילא תפקידיו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.

 

סעיף 62 – פקיעת אפוטרופסות

אפוטרופסות על קטין פוקעת בהגיעו לבגרות;

אפוטרופסות על פסול דין פוקעת עם ביטול פסלותו על ידי בית המשפט;

אפוטרופסות על מי שאינו קטין או פסול דין פוקעת אם קבע בית המשפט שחדלו סיבות האפוטרופסות או שהושגה מטרתה; פקיעת אפוטרופסות כזאת היא מן היום שנקבע לכך על-ידי בית המשפט;

אפוטרופסות על כל אדם פוקעת במותו.