בית המשפט המחוזי בת"א חייב את בי"ח לניאדו לשלם מעל 3 מליון ש"ח לבחורה הסובלת מנזקים מוטוריים ונוירולוגיים עקב רשלנות הצוות הרפואי במהלך לידתה, ופסק - מדובר באסון, שלא הייתה כל סיבה רפואית להתרחשותו.

העובדות: התובעת נולדה בבית חולים לניאדו בשנת 1981. על פי הנטען בכתב התביעה, אימה של התובעת התקבלה לבית החולים, בהיותה בשבוע ה- 35+ להריונה בשל ירידת מי שפיר ואושפזה במחלקה למעקב.

למחרת בשעות הבוקר, החלה לסבול מדימום וכאבי בטן, ובשלב מסוים הועברה לחדר לידה, שם איבדה את הכרתה עקב דימום קשה. ניטור הדופק העוברי הופסק בטרם הסתיימה הלידה, ובסופו של דבר חולצה התובעת באמצעות וואקום במשקל 2,500 ק"ג ללא דופק וללא נשימה,ובוצעו בה פעולות החייאה מאומצות.

לטענת התובעת, כתוצאה מהלידה היא נותרה עם נזק מוטורי ונוירולוגי קשה. ע"פי המומחה מטעמה, התרשל הצוות הרפואי בין היתר בכך שלא בוצעה ליולדת בדיקה קלינית לפני ובמהלך הלידה; הייתה התעלמות מאבחנה של חשד להיפרדות שלייה; עבר זמן ארוך מאוד בין תחילת הדימום ועד לביצוע הלידה, לא בוצע ניתוח קיסרי דחוף למרות עדות למצוקת העובר בניטור והדימום, ועוד.

בית החולים טען, כי נכותה של התובעת נובעת מפגמים מולדים ו/או בשל אירועים אחרים אשר אירעו לאחר הלידה ובמהלך חיי התובעת, כאשר המומחה מטעמו התייחס לאם התובעתכ'מתלוננת סדרתית', והסביר את החסר הרישומי הקיים בתיק בכך שהלידה התרחשה ביום שבת בבית החולים המעניק שירותים למגזר החרדי, ומשכך הרישומים הינם רטרואקטיביים ובוצעו בידי "גוי של שבת".

נפסק: בית החולים והצוות הרפואי התרשלו באופן בו טיפלו באם התובעת:

נקבע, כי למרות שהיולדת אושפזה מלכתחילה לצורך השגחה, ההשגחה כללה שליחת היולדתלמחלקה ואספקת מיטה בלבד, כשלמעשה איש לא השגיח אחר מצבה הרפואי במשך שעותרבות. עוד נקבע, כי מאז תלונתה הראשונית של היולדת על כאב ודימום חלפו כשעתיים עדשעתיים וחצי עד שנבדקה, וכי יתכן שניתן היה למנוע את האסון שהתרחש, אילו היתה היולדת נבדקת קודם לכן וכן מהרגע בו אושפזה.

השופטת הוסיפה וקבעה, כי היה מקום לשלול אבחנה של תחילת תהליך הפרדות שלייהכשהגיעה היולדת לבית החולים, וכי גם לאחר שאובחנה היפרדות שליה, לא בוצע ניתוח קיסרי, וזאת ללא כל הסבר רפואי או אחר. להתנהלות זו, התייחסה השופטת כ"רשלנות בלתי נתפסת": " ...הנני קובעת באופן חד משמעי, כי התנהלות הצוות הרפואי כלפי היולדת, החלמקבלתה, דרך אישפוזה, במהלך הלילה, בשעות הבוקר של יום שבת ובמהלך הלידה עצמה,הייתה התנהלות תמוהה, בלתי מוסברת ורשלנית באופן בלתי נסלח. ודוק: מדובר באסון, שלאהייתה כל סיבה רפואית להתרחשותו, למעט התנהלותו הרשלנית והמזלזלת של הצוות הרפואישטיפל ביולדת, כפי שפורט בפסק דין זה", כתבה השופטת.

לפיכך נקבע, כי בהתאם לראיות שהובאו בנוגע למצבה הרפואי והתעסוקתי של התובעת, עלבית החולים לפצותה ב 3,286,279 שקלים (לאחר ניכוי גמלת נכות).