חיסון קטינה בניגוד לרצון אביה; מתן טיפול רפואי לקטין בהינתן התנגדות בין הוריו, טובת הילד

17/02/2019
שם פסק הדין: 
תמ"ש 18421-01-19 פלונית נגד פלמוני

אם לילדה בת 12, פנתה לבית המשפט בבקשה למתן צו המאפשר לה לחסן את בתה הקטינה כנגד מחלת החצבת, למרות התנגדות אביה (ההורים גרושים).

בית המשפט לענייני משפחה, הפועל בהתאם לעיקרון טובת הילד, פסק: "בנסיבות דנן ובאופן מובהק, טובת הקטינה היא בקבלת הבקשה... העניינים שעל הפרק הם מושכלות יסוד של טיפול והשגחה בקטינים, שהם חסרי ישע ונעדרי יכולת לטפל בעצמם ולקבל החלטות שיש בהן כדי להשפיע על גורלם".

בית המשפט מנמק את מסקנתו:

בהתאם להמלצות משרד הבריאות, למניעת הידבקות במחלה ולהבטחת טובתם של קטינים בפרט והאוכלוסייה בכלל, יש להתחסן כנגד מחלת החצבת. בהתאם למידע המופיע באתר המשרד, לקטינה (אשר לא חוסנה בגיל שנה) קיים סיכוי וסיכון להידבקות, אשר ניתן למניעה כמעט מוחלטת ע"י החיסון.

הבהילות במתן החיסון כעת נובעת מעלייה דרסטית במספר הנדבקים במחלה בישראל (כמתואר באתר המשרד), כאשר נפסק שאין כ צורך במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש להוכחת נקודה זו, שכן "ספק אם הדבר אינו מצוי בידיעתו האישית של כל אזרח בארץ".

טעם נוסף לקבלת הבקשה נעוץ בכך, שלאורך השנים (כפי העולה מפנקס החיסונים של הקטינה) חוסנה הקטינה בחיסונים שונים כפי המתחייב מהוראות משרד הבריאות, לרבות במסגרת בית הספר, מבלי שנרשמה הסתייגות מי מההורים.

באשר לסיכונים הכרוכים במתן החיסון, מובא שוב ציטוט מאתר המשרד בהקשר זה, לפיו בדרך כלל מובר בתופעות לוואי קלות, וכי תגובה של רגישות חמורה היא נדירה ביותר. בית המשפט מצטט את בג"ץ 7245/10 שם נאמר "העמדה הרווחת והמקובלת בכל העולם, היא כי התועלת הנובעת מחיסונים עולה לאין ערוך על הסיכון הטמון בהם".

בית המשפט משווה מניעת חיסון מפני מחלה קשה כחצבת לפעולה בלתי אחראית בעליל (כמו לחצות כביש בעיניים מכוסות), המעמידה בסיכון בלתי סביר את שלום הקטינה.

באשר לבקשת האב לשמוע עמדתה של הקטינה בסוגייה: ביהמ"ש מציין כי אין זה מתקבל על הדעת שעמדתה תהווה שיקול בעניין שעל הפרק, ועל כן לא מצא לנכון לשמוע אותה, בין היתר על מנת שלא להציב אותה בקונפליקט בין עמדותיהם השונות של הוריה. וממילא, בין אם רצונה להתחסן ובין אם לא - איך בכך כדי להשליך על טובתה.