השוואת שיטות לזיהוי ולמדידה של אירועים חריגים - Global Trigger Tool’ Shows That Adverse Events In Hospitals May Be Ten Times Greater Than Previously Measured

David C. Classen, Roger Resar, Frances Griffin, Frank Federico, Terri Frankel, Nancy Kimmel, John C. Whittington, Allan Frankel, Andrew Seger, and Brent C. James
תאריך פרסום: 
4/2011
מקור: 
Health Affairs, April 2011 30:4581-589

המחקר המתואר במאמר מבקש במוצהר להשלים את המחקר הקודם של HHS OIG.

 

המאמר, שכל מחבריו עובדים בין השאר ב – IHI (Institute for Healthcare Improvement), משווה בין 3 שיטות נפוצות בארה"ב לזיהוי ולמדידה של אירועים חריגים במהלך אשפוז, עבור מדגם של 795 רשומות, ב-3 בתי"ח מובילים, שהשקיעו רבות בקידום בטיחות המטופל - בתוכניות, ביוזמות ובמחקר.

 

שלוש השיטות הן:

1. דיווחים מרצון

2. PSI - אינדיקטורים לבטיחות המטופל - פיתוח של AHRQ

3. GTT – פיתוח של IHI

 

בין הממצאים והמסקנות העיקריים של המחקר:

- שילוב של 3 השיטות הניב מציאת 393 אירועים חריגים מתוך 795 הרשומות שנבדקו.

- שתי הדרכים הראשונות החמיצו 90% מהאירועים החריגים: הדיווחים מרצון זיהו 4 אירועים חריגים (1%) ו – PSI זיהה 35 אירועים חריגים (8.99%%), ולכן החוקרים ממליצים לא לסמוך על  השיטות הללו כאשר מעצבים תכניות לשיפור הבטיחות.

- לעומת אלה, GTT  זיהה 354 אירועים חריגים (90.1%), לפחות פי 10 אירועים חריגים חמורים בהשוואה לשתי השיטות האחרות.

- בבדיקת הרגישות של הכלים (true positive = יכולת לזהות במדויק מטופלים שאכן עברו לפחות אירוע חריג אחד) ובבדיקת הספציפיות של הכלים (true negative = העדר false positive = יכולת לזהות במדויק מטופלים שאכן לא עברו כל אירוע חריג), נמצא ש-GTT הוא כלי בעל רגישות של 94.9% וספציפיות של 100%, וש-PSI  הוא כלי בעל רגישות של 5.8% ובעל ספציפיות של 98.5% (בגרסת מיון נרחבת יותר של PSI, של יוטה/מיזורי, הכלי נמצא בעל רגישות של 46.6% ובעל ספציפיות של 90.1%). שיטת הדיווח מרצון נמצאה בעלת רגישות של 0% וספציפיות של 100%. כלומר, GTT  הוא כלי בעל רגישות גבוהה כמו גם ספציפיות גבוהה;PSI הוא כלי בעל רגישות נמוכה מאד ובעל ספציפיות גבוהה, ודיווח מרצון הוא כלי בלתי רגיש.

- נכון לעכשיו, עד שתכניות אוטומציה משופרות יאפשרו שימוש מצרפי במספר שיטות, שיטת GTT  מומלצת כדרך לזיהוי אירועים חריגים, לצורך קביעת קדימויות, תכנון שיפורים בבטיחות המטופל והערכת תוצאות הפעלתם.