עובדות:
התובעת נולדה בשנת 1989 בבית-החולים "אסף הרופא", בפגות קיצונית, ואושפזה ביחידת הפגים למשך מספר חדשים. כיום היא סובלת מנכויות קשות. בשבוע ה-17 להיריון נבדקה אם התובעת, והוחלט לא לבצע תפירת צוואר-הרחם. בשבוע ה-24 אושפזה האם בבית-החולים בשל "דינמיקה צווארית". לאור הממצאים בוצעה תפירה דחופה של צוואר-הרחם. התובעים טוענים לשיהוי בטיפול ולצורך לבצע את תפירת הרחם עוד קודם, כדי למנוע את הלידה המוקדמת ואת הפגות הקיצונית.
הדיון נסב סביב השאלה: האם הופרה חובת הזהירות הקונקרטית?
אי ספיקת צוואר הרחם - הגדרה ואופן טיפול
אין הגדרה מוסכמת בקרב הרופאים ל"אי-ספיקת צוואר-הרחם". יש אף מחלוקות באשר לטיפול שיש לתת במקרים דומים לזה של התובעת. השאלה היא האם התנהגות הנתבעים היא התנהגות פסולה ורשלנית, או שמא היא אפשרית ועומדת במבחן הביקורת המקצועית.
מבחן הפרקטיקה המקובלת כמבחן לבדיקת התרשלות:
אין מבחן מדוייק לקיומה של התרשלות רפואית, אך קיים מבחן הפרטיקה המקובלת: על רופא להשתמש ברמה של ידע, כישרון ואיכפתיות, הקיימת וּמופעלת ע"י רופאים ברמה מקצועית טובה. יש לבדוק מהן הפעולות הרפואיות שניתן היה לבצע ושהיה צורך לבצע, ומה נעשה בפועל במקרה זה. על הרופא לתמרן את דרכו בזהירות, באחריות ובמקצועיוּת, בלא שחרב המשפט מונפת מעל לראשו. לפיכך יש לבחור בקפידה את המקרים שבהם תופנה אצבע מאשימה כלפי הרופא ותעמידוֹ בחזקת רשלן לכאורה. יש לאזן בין הסיכונים והסיכויים של הטיפולים האפשריים לבין הטיפול שניתן בפועל. כאשר רופא פעל על פי הידע הרפואי הקיים, השתדל לרפא תוך הפעלת כישורים טובים וּמקובלים, גם אם נכשל, ובדיעבד מתברר כי טעה ועדיף היה אילו פעל אחרת, יש לזכור כי הרפואה אינה מדע מדוייק וטעות מסוג זה יתכן שלא תיחשב רשלנות. בהתאם לכך נקבע בפסיקה, כי פעולת רופא לא תיחשב רשלנית אם התבססה על העדפת תפיסתה של אחת מבין האסכולות הרפואיות המוכרות.
התנהגות סבירה של רופא
במקרה זה נשקלו כל הנתונים, פורטו והועלו על הכתב, והוסברו לאם. ההחלטה שהתקבלה בדבר הטיפול שיש להעניק לאם הייתה סבירה, בשים לב לנתוני ההריון הקודם ולסיכוני התפירה, והיא עולה בקנה אחד עם המקובל ועם המומלץ בספרות הרפואית. אל לנו להתעלם מהמחלוקות הרבות באשר ל"אי ספיקת צוואר הרחם". במקרה זה נבחרה אחת משתי גישות מקובלות, וזה אינו עולה כדי התרשלות. לכל היותר - זו טעות בשיקול-דעת אשר אינה עולה כדי התרשלות.
לנוכח המסקנה בדבר העדר התרשלות מצד הנתבעים, נדחתה התובענה כולה.
