שאלות ותשובות

מטופל מאושפז לאחר תאונת דרכים, כאשר במסגרת בדיקות דם מתברר כי הוא חולה איידס. בת זוגו של המטופל מגיעה לבקרו, ומספרת לאחות כי הם עומדים להינשא בקרוב. האם מותר לספר לה על מחלתו?

על אף החובה לשמירה על הסודיות הרפואית של המטופל, סעיף 20 לחוק זכויות החולה מאפשר, בתנאים מסוימים, מסירת מידע לשם "הגנה על בריאות הזולת או הציבור".

בנוסף, חוזר מנהל רפואה 45/2005 "נוהל למניעת הפצת איידס לבן/בת זוג מיניים" (מיום 18.12.2005) קובע: על הרופא לעשות כל מאמץ לשכנע את המטופל להביא לידיעת בן/בת הזוג הקבוע/ה אודות היותו נשא HIV. במידה והמטופל מסרב, או באם מקיים המטופל יחסי מין לא מוגנים עם בני זוג ללא הגנה, על הרופא לפנות לוועדת האתיקה הארצית בכדי לקבל את אישורה למניעת הרחבת מעגלי ההדבקה, לרבות ע"י גילוי מידע רפואי לזולת.

בחוזר מפורטת גם דרך ההודעה לבן הזוג ופירוט המידע שיש למסור.

 

כאשר רופא מוזמן לתת עדות בבית משפט, האם חובת הסודיות הרפואית אינה מונעת את מתן עדותו?

מהיבטי הסודיות הרפואית נגזר גם קיומו של חסיון על עדותו של רופא, בנוגע למידע שלפי טיבו הוא מן הדברים שנמסרים לרופא מתוך אמון שישמרם בסוד (ס' 49 לפקודת הראיות).
בהתאם לסעיף הנ"ל "רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו, והדבר הגיע אל הרופא תוך כדי עבודתו כרופא, והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל, מתוך אמון שישמרם בסוד,

- אלא אם ויתר האדם על החיסיון

- או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, עדיף מן העניין שיש לא לגלותה ...".

כלומר: הזכות לחסיון שייכת למטופל, אך החיסיון איננו מוחלט. בעל החיסיון (המטופל) רשאי לוותר עליו. אם החולה מוותר על החסיון, על הרופא למסור עדות גלויה ומלאה.

בנוסף, מקום שחולה תובע לדין רופא בטענה של רשלנות מקצועית, או כאשר הרופא מוזמן כעד מטעם החולה, יש לראות בכך ויתור מכללא על החסיון האמור, ועל כן אין מניעה במתן עדות של רופא בבית משפט. ™עם זאת, הויתור תקף לתביעת הרשלנות הרפואית בלבד, ואין הוא מבטל כליל את קיומו של החיסיון. על כן, הרופא אינו חופשי למסור מידע רפואי אודות המטופל לכל דיכפין (ראה פסק הדין בעניין ד"ר צור).

יש לציין עוד, כי בית המשפט רשאי להסיר את החיסיון ולחייב רופא למסור מידע רפואי הנוגע למטופלו, אם קיים אינטרס (לשם עשיית צדק) הגובר על העניין שיש לא לגלות את הראיה.
דיון בטענת חסיון נערך בדלתיים סגורות. גם אם החליט בית משפט, כי על הרופא להעיד, הוא רשאי לקבוע, כי עדות זו תינתן בדלתיים סגורות.

מה היקף חובת השמירה על סודיות רפואית כאשר מדובר במידע אודות חולה נפש?

בהתאם לסעיף 42  לחוק טיפול בחולי נפש, קיימת חובת שמירה על סודיות רפואית בנוגע למידע רפואי אודות חולה נפש. 
הסעיף קובע סיגים לחובה האמורה, וביניהם:

  • מתן הסכמה של המטופל לחשיפת המידע;
  • מקרים בהם גילוי המידע דרוש, לדעת הרופא, לשם טיפול באותו אדם;
  • קיומה של חובה על פי דין  לגילוי המידע;
  • מתן הרשאה של בית משפט לחשיפת המידע;
  • מקרים בהם גילוי הידיעה הינו לצרכי חקירה משטרתית (במקרה זה נדרשת בנוסף גם הסכמתו של ראש שרותי בריאות הנפש או של פסיכיאטר מחוזי).

בנוסף על האמור לעיל קובע סעיף 42 הנ"ל, כי רופא רשאי, לפי שיקול דעתו, למסור מידע על מצבו של מטופל למטופל עצמו, לאפוטרופוסו או לקרובו. 

במקרה של נפטר – מי יכול לחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית הנוגע למידע אודות הנפטר?

חוזר מנהל רפואה 15/2003, שעניינו ויתור על סודיות רפואית, קובע כי ניתן למסור מידע רפואי אודות נפטרים ליורשיו של נפטר. לצורך זה קובע החוזר, כי על המבקש להציג את אחד המסמכים הבאים: צו ירושה בו הוא רשום כיורש/ צו קיום צוואה בו הוא רשום כיורש/ צו בית משפט המאשר מסירת המידע למבקש/ תצהיר של המבקש (מאומת על ידי עו"ד או רשם בית משפט) בו הוא מצהיר כי הוא יורש של הנפטר, וכן שכל היורשים האחרים מסכימים למסירת המידע ושהמבקש אינו מתנגד למסירת המידע ליורשים אחרים.
במקרה של ספק, לא ניתן להסתפק בתצהיר, ויש לפנות לבית משפט.

מה הדין כאשר צד שלישי דורש לקבל העתק של רשומת מטופל?

אם מקור הסמכות אינו ידוע, יש לבקש מהפונה אסמכתא למקור סמכותו הנטענת (הוראות חוק או תקנות רלבנטיות). במידת הצורך, ניתן להסתייע בייעוץ משפטי של המוסד הרפואי,של  משרד הבריאות או של ענבל.