מבזקי בטיחות JC

מבזק בטיחות 21: הסכמה מדעת: לא רק השגת חתימה - Quick Safety: Informed consent: more than getting a signature

תאריך פרסום:
1/02/2016

פרסום של The Joint Commission, Division of Health Care Improvement:

תיאור הסוגיה: הטמעת תהליך של הסכמה מדעת אפקטיבית כרוכה במספר אתגרים. מדובר בהסכמה שבה המטופל מבין באופן מלא את הטיפול הרפואי או את ההליך הניתוחי שהוא מסכים לקבל. לעיתים קרובות, גם אחרי חתימה על טופס ההסכמה, מטופלים אינם מבינים את הסיכונים, את התועלת ואת חלופות הטיפול. כל אלה נחוצים למטופל כדי שייתן הרשאה תקפה.

 

הסכמה מדעת:

הסכם או הרשאה, שמלווה בהצגה מלאה של הטיפול או השירות נשוא ההסכמה. מטופל חייב לשמוע על המהות, על הסיכונים ועל החלופות של הליך רפואי או של טיפול, לפני שהרופא או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות מתחיל בטיפול. אחרי שהמטופל קיבל את המידע, הוא או מסכים לטיפול או מסרב לקבלו (מקור: The Joint Commission. 2016. Comprehensive Accreditation Manual glossary).

בניסוח פשוט, הסכמה מדעת בטיפול רפואי היא תהליך של תקשורת בין קלינאי לבין מטופל, שכתוצאה ממנו המטופל נותן הרשאה או הסכמה לקבל את ההתערבות הרפואית הספציפית. בנוסף לתהליך התקשורת למול מטופלים, קלינאים מעוניינים להשיג ראיות להסכמה, שישמשו לתיעוד אחריותם החוקית והאתית.

למרבה הצער, הדגש שניתן להשגת החתימה של המטופל, כתיעוד של הסכמה מדעת, משפיע על מידת האפקטיביות של התקשורת בין הקלינאי למטופל.

סוגיות הקשורות בתקשורת הן סיבות השורש הנפוצות ביותר לאירועים חריגים חמורים, שמצויים בבסיס הנתונים של ה- Joint Commission של אירועים זקיפים מדווחים. תהליך ההשגה של הסכמה מדעת הוא היבט מהותי בטיפול שבו המטופל-במרכז, ונותר היבט מרכזי בבטיחות המטופל. בסיס הנתונים הנ"ל של ה- Joint Commission כולל 44 דיווחים מאז 2010, על אירועים זקיפים הקשורים בהסכמה מדעת. 32 מהדיווחים קשורים באופן ספציפי לניתוחים באתר שגוי, ו-5 קשורים לסיבוכים במהלך ניתוח או אחריו. דיווחים אחרים קשורים לבריחה, לנפילות, לטעויות במתן תרופות ולהתאבדות.

מחסומי הבנה

מחסומים רבים תורמים להעדר הבנה מצד המטופל, כולל:

העדר מידע בסיסי בטופס ההסכמה. מחקר אחד מצא, שארבעה יסודות בסיסיים של הסכמה מדעת – מהות ההליך, סיכונים, תועלת וחלופות – היו כלולים בטפסי ההסמכה רק ב- 26.4% מהזמן.

תקשורת לקויה בין הספק למטופל, והעדר החלטה משותפת של השניים. נמצא שתקשורת אפקטיבית של הספק והחלטה משותפת הופכות את תהליך ההסכמה מדעת ליותר נאות. העברת מידע משופרת למטופלים ולמשפחות מגדילה את האמון שלהם, גם במצבים שבהם המטפלים גרמו בשוגג נזק למטופלים בגלל כשלים מערכתיים וטעויות אנוש בנות חיזוי.

* כאשר מפתחים טפסי-תקשורת וחומרים אחרים לקראת הסכמה מדעת, אין לוקחים בחשבון את אוריינות הבריאות של מטופלים. מחקר אחד מדגיש כיצד הכנסת תהליך חדש וטופס הסכמה חדש, שמבוססים על אוריינות בריאות, המריצו תקשורת בין ספק למטופל, הגדילו את תחושת הנוחות של המטופל כאשר שאל שאלות, והשפיעו על השימוש בטכניקת אישוש ההבנהteach back (טכניקה שמבוססת על אוריינות בריאות) באזור השהייה לפני ניתוח.

* כאשר מפתחים טפסי-תקשורת וחומרים אחרים לקראת הסכמה מדעת, אין לוקחים בחשבון סוגיות תרבותיות של מטופלים. רגישות תרבותית היא חיוניות להסגת הסכמה מדעת. בתרבויות מסוימות, הקבוצה היא שקובעת מי יקבל את ההחלטה, וחתימה על חתיכת נייר, בניגוד להסכמה בעל פה, עלולה להעביר מסר של העדר אמון. מהגרים לא חוקיים עשויים להירתע מלחתום, מפחד שיגורשו, ובקרב חלק מהמהגרים האסיאתים, המשפחה חייבת להתייעץ עם אבי המשפחה או עם גבר אחר שיועד לכך על ידה.

 

פעולות בטוחות שרצוי לשקול:

מוסדות בריאות יכולים לשפר את תהליך ההסכמה מדעת ולהגדיל את בטיחות המטופלים בעזרת הפעולות הבאות:

* קידום הרעיון שהסכמה מדעת היא תהליך של תקשורת אפקטיבית בין המטפל למטופל, ולא חתימה על טופס  [ההדגשות במקור].

* יצירת מדיניות כתובה ברורה של הסכמה מדעת לטיפול, כולל:

   - הליכים הדורשים הסכמה בכתב

   - תפקידים מקצועיים בתהליך ההסכמה מדעת

   - שימוש במתרגמים רפואיים מוסמכים

   - תפקיד מקבלי ההחלטות שמחליפים את המטופלים

   - תזמון ההסכמה מדעת

  - אפיון תהליך שלם של הסכמה מדעת

  - יצירת תהליך של תיעוד ושל אישוש

  - כלים ומשאבים נוספים זמינים למטפל, כדי להעמיק את תהליך ההסכמה מדעת

* יצירת תוכנית הכשרה פורמלית לרופאים בנושא תקשורת אפקטיבית עם מטופלים וקבלת החלטות משותפת איתם, והשפעתם על הסכמה מדעת ועל בטיחות המטופל.

* פישוט התוכן, האורך והשפה של מסמכי ההסכמה מדעת ושל חומרי ההדרכה למטופלים.

* הטמעת מדיניות והתערבויות עבור מטופלים בעלי אוריינות בריאות מוגבלת, שליטה מוגבלת באנגלית או מגבלה בראייה או בשמיעה, והדגשת השימוש במתרגמים רפואיים מוסמכים.

* זמינות של כלי תקשורת וחומרים מתאימים, המבוססים על ההעדפות התרבותיות והלשוניות של המטופל.

* הכנסת כלים לשיפור קבלת החלטות משותפת בין הספק למטופל.

* הכנסת מודלים של תקשורת לרופאים, להערכת מידת ההבנה של המטופל וליצירת שיחות מעקב כדי להתמודד עם תקשורת לקויה.

 

מטפלים יכולים לשפר את תהליך ההסכמה מדעת ולהגדיל את בטיחות המטופלים באמצעות הפעולות הבאות:

* להבטיח שההסכמה מדעת היא אכן מדעת, באמצעות יצירת ביטחון שהמטופל מבין את מה שהוא מסכים לקבל.

* אין להניח שמטופלים מבינים את המונחים הרפואיים בטופס ההסכמה. אין די רק בטופס ההסכמה להסכמה מדעת. יש להשתמש בעזרים לקבלת החלטה, במדיה אינטראקטיבית, בכלים גרפיים ובעזרים אחרים, כדי לשפר את קבלת ההחלטה המשותפת וכדי להעריך באופן אפקטיבי את הסיכונים במהלך ההחלטה המשותפת.

* להשתמש בשפה יומיומית במקום בעגה רפואית במהלך התקשורת עם מטופלים או עם מקבלי החלטות חלופיים מטעמם.

* להשתמש בחומרי תקשורת מתאימים, שמבוססים על ההעדפות התרבותיות או הלשוניות של המטופלים, ולתת זמן למטופלים כדי לשקול את המידע שהם מקבלים.

* להתגבר על מחסומי שפה באמצעות שימוש בכלים שבודקים אוריינות בריאות ושימוש בשירותי תרגום רפואי, למטופלים בעלי אוריינות בריאות מוגבלת ו/או שליטה מוגבלת באנגלית.

* להגדיל את ההשתתפות הפעילה של המטופל, להפעיל טכניקות לערוב מטופלים, לשאול שאלות יותר פתוחות כדי לחלץ מהמטופלים מידע על צרכיהם ועל העדפותיהם, ולעודד מטופלים לשאול.

* להשתמש בכלים כמו טכניקת אישוש ההבנה teach back, כדי לקבוע עד כמה מטופלים מבינים את הסיכונים, את התועלת ואת חלופות הטיפול. טכניקה זו יכולה לסייע למקד את המטופלים ואת הקלינאים להיבטים החשובים.

 

מבזק הבטיחות כולל גם הפניה למקורות.