החוזר נועד להגדיר את מתווה פעילותה של האחות המומחית בקהילה, כציר משמעותי בצוות המרפאה ולקידום הטיפול בחולה.

החוזר מפרט את ההכשרה וההשכלה הנדרשים לאח/ות בתפקיד זה, וכן מסדיר כפיפות מקצועית ומנהלית, תהליכי עבודה, סמכויות ועוד.

חוזר חטיבת הרפואה החדש מחליף ומעדכן חוזרים קודמים בנושא.

בין היתר מתייחס החוזר להרכב והכשרת צוותי ההחייאה השונים (מבוגרים, יילודים וכו'), הציוד הנדרש בערכות ההחייאה השונות, תיעוד ורישום תהליך ההחייאה בטופס מובנה (לרבות מדדים, טיפול תרופתי ועוד), תקשורת הצוותים במוסד הרפואי למול צוות ההחייאה, ועוד.

החוזר מאגד את כלל התנאים למתן שירותי הדרכה קלינית לסטודנטים ומשתלמים בסיעוד, באשפוז ובקהילה.

החוזר מבטל את חוזרי מנהל הסיעוד 68/2007 (מדריך קליני מורשה), ו-76/2008 (התקשרות בין אוניברסיטאות, מכללות ובתי ספר לסיעוד לבין מוסד רפואי, לצורך מתן שירותי הדרכה).

כחלק משמירה על בטיחות המטופל, יש להקפיד על סימון מיטבי של האיבר המנותח, טרם הכנסת המטופל לחדר הניתוח/ הטיפול.

על הרופא המבצע להסביר למטופל את מטרת הסימון, לסמן את האתר בשיתוף המטופל ותוך הסתמכות על הרשומה הרפואית, וכן לתעד את סימון האיבר וההסבר שניתן.

בין היתר, החוזר מפרט גם את טכניקת הסימון.

החוזר מחליף ומבטל חוזרים קודמים בנושא (7/1989; 55/2001)

החוזר קובע עקרונות מנחים לניהול שר"פ בבתי חולים ציבוריים (הרשאים להפעילו!), על מנת להבטיח מתן טיפול מיטבי לכלל המטופלים, תוך שמירה על עקרון השוויון. 

בין היתר מתייחס החוזר לאחוז הפעילות הפרטית מתוך מספר הפרוצדורות/ ביקורים במוסד הרפואי; נהלי הפעלה ובקרה (סמכות מנהל בית חולים); שיטת הקצאת תורים; ניצול משאבים; איסוף נתונים ודיווח למשרד הבריאות ועוד. 

עוד מוחרג מתן שירותים רפואיים במסגרת שר"פ למטופלי מלר"ד. 

תחולת החוזר: לא יאוחר מיום 01.01.2018.

החוזר מסדיר את ההגדרות השונות שבכותרת, וקובע הנחיות לעניין רישום, טיפול והעברה לקבורה , וכן לעניין בירור רצון המטופל/ משפחתו בהקשרים אלו.  

החוזר עוסק בחשיבות הטיפול הפסיכולוגי באשפוז, לצד הטיפול הפיזי, כמסייע באבחון הכולל, בזירוז תהליכי החלמה והיענות לטיפול ועוד.

עוד יכול הפסיכולוג לייעץ לצוות המטפל כסיוע ולמניעת שחיקה מקצועית ואישית. 

החוזר מתייחס לחובה החלה על בתי החולים לכלול במסגרת השירותים הניתנים על ידם את כלל שירותי הבריאות (לרבות כל טיפול או טכנולוגיה רפואית) הכלולים בסל הבריאות, ואשר לפי טיבם ומהותם יש לספקם במסגרת של בית חולים (אשפוז, אשפוז יום או מסגרת אמבולטורית). החוזר קובע כללים מחייבים לעניין זה, לרבות סמכות ראש מנהל רפואה לאשר אי מתן שירות כאמור, וזאת בהתאם לקריטריונים שמפרט החוזר עצמו.

עוד מציין החוזר את החובה החלה על בתי החולים לספק שירותי בריאות אלו באופן שוויוני למבוטחי כל הקופות, תוך שהוא מתייחס גם להסדרי ההפניה של הקופות ולהסכמי רכש שירותים בין קופה לבית חולים, והשפעתם. גם בהקשר זה קיימת סמכות לראש מנהל רפואה לתת אישור לבית חולים שלא לספק שירות בריאות מסוים למבוטחי קופה מסוימת, אך זאת במקרים חריגים ובהתחשב בתנאים שמפורטים בחוזר (כדוגמת קיומן של חלופות סבירות).

החוזר עוסק בארבעה אירועי בל-יקרו שהוגדרו על-ידי משרד הבריאות: השארה בשוגג של גוף זר במהלך ניתוח אשר גרמה לנכות או הצריכה ניתוח נוסף להוצאתו, ניתוח האיבר הלא נכון, גרימת כוויה מדרגה שניה או שלישית במהלך ניתוח, טעות במתן דם או מוצריו, שהובילה לפטירת המטופל.

משרד הבריאות ממליץ כי במקרה של התרחשות אירוע מסוג זה, ינקוט בית החולים במספר צעדים והראשון שבהם: ידווח למטופל ו/או בני משפחתו הרלבנטיים וישתף אותם בפעולות שננקטו ויינקטו למניעת הישנות האירוע.

הגדרת תפקידי הרופאים המשתתפים בניתוח, ותיעוד מהלך הניתוח

קווים קלינים ומנהליים להתנהלות ועדת העל בשלב החיות.

הגדרת תפקידיו ומעמדו של הסטאז'ר ברפואה