לאור המחסור באחיות ולשם שיפור שביעות הרצון ושימור אחיות במקצוע, מסדיר החוזר תשתית מחייבת ומדיניות, שתאפשר מיצוי מלא של כישורים, מיומנויות ויכולות מקצועיות של הצוות הסיעודי, תוך הרחבת סמכויותיהן כשותפות שוות ומובילות בטיפול.

החוזר קובע עקרונות מנחים לניהול שר"פ בבתי חולים ציבוריים (הרשאים להפעילו!), על מנת להבטיח מתן טיפול מיטבי לכלל המטופלים, תוך שמירה על עקרון השוויון. 

בין היתר מתייחס החוזר לאחוז הפעילות הפרטית מתוך מספר הפרוצדורות/ ביקורים במוסד הרפואי; נהלי הפעלה ובקרה (סמכות מנהל בית חולים); שיטת הקצאת תורים; ניצול משאבים; איסוף נתונים ודיווח למשרד הבריאות ועוד. 

עוד מוחרג מתן שירותים רפואיים במסגרת שר"פ למטופלי מלר"ד. 

תחולת החוזר: לא יאוחר מיום 01.01.2018.

מטרת החוזר – הגדרת תנאים לטיפול תרופתי בטוח.

בין היתר כולל החוזר הנחיות לעניין סמכויות החלטה ומתן הוראה (בכתב ובע"פ), מתן תרופה ע"י סטודנט לסיעוד, נטילה עצמית של תרופות (באשפוז ובבית) ועוד.

יצויין, כי הנוהל מבטל חוזרים קודמים בנושא (1994; 2002; 2012).

החוזר עוסק בחשיבות הטיפול הפסיכולוגי באשפוז, לצד הטיפול הפיזי, כמסייע באבחון הכולל, בזירוז תהליכי החלמה והיענות לטיפול ועוד.

עוד יכול הפסיכולוג לייעץ לצוות המטפל כסיוע ולמניעת שחיקה מקצועית ואישית. 

החוזר מתייחס לחובה החלה על בתי החולים לכלול במסגרת השירותים הניתנים על ידם את כלל שירותי הבריאות (לרבות כל טיפול או טכנולוגיה רפואית) הכלולים בסל הבריאות, ואשר לפי טיבם ומהותם יש לספקם במסגרת של בית חולים (אשפוז, אשפוז יום או מסגרת אמבולטורית). החוזר קובע כללים מחייבים לעניין זה, לרבות סמכות ראש מנהל רפואה לאשר אי מתן שירות כאמור, וזאת בהתאם לקריטריונים שמפרט החוזר עצמו.

עוד מציין החוזר את החובה החלה על בתי החולים לספק שירותי בריאות אלו באופן שוויוני למבוטחי כל הקופות, תוך שהוא מתייחס גם להסדרי ההפניה של הקופות ולהסכמי רכש שירותים בין קופה לבית חולים, והשפעתם. גם בהקשר זה קיימת סמכות לראש מנהל רפואה לתת אישור לבית חולים שלא לספק שירות בריאות מסוים למבוטחי קופה מסוימת, אך זאת במקרים חריגים ובהתחשב בתנאים שמפורטים בחוזר (כדוגמת קיומן של חלופות סבירות).

החוזר עוסק בארבעה אירועי בל-יקרו שהוגדרו על-ידי משרד הבריאות: השארה בשוגג של גוף זר במהלך ניתוח אשר גרמה לנכות או הצריכה ניתוח נוסף להוצאתו, ניתוח האיבר הלא נכון, גרימת כוויה מדרגה שניה או שלישית במהלך ניתוח, טעות במתן דם או מוצריו, שהובילה לפטירת המטופל.

משרד הבריאות ממליץ כי במקרה של התרחשות אירוע מסוג זה, ינקוט בית החולים במספר צעדים והראשון שבהם: ידווח למטופל ו/או בני משפחתו הרלבנטיים וישתף אותם בפעולות שננקטו ויינקטו למניעת הישנות האירוע.

הגדרת תפקידי הרופאים המשתתפים בניתוח, ותיעוד מהלך הניתוח

יובהר כי הנוהל אינו מתייחס להגבלה פיסית של מטופלים חולי נפש, או הנמצאים במשמורת של גורמי הבטחון. 

חובותיו של הרופא הכונן בהתבסס על תקנות שירות המדינה, הסכמים עם ההסתדרות הרפואית, חוזרי מנכ"ל וחוזרי מנהל הרפואה.