שאלות ותשובות

כיצד יש לנהוג לגבי ממצאי בדיקות, אשר התקבלו לאחר שחרור המטופל מאשפוז במוסד הרפואי?

לעיתים משוחרר המטופל לביתו או למוסד טיפולי אחר, בטרם התקבלו כל תוצאות או פענוחי הבדיקות, אשר נלקחו במהלך שהותו של המטופל בביה"ח. העובדה כי ביה"ח טרח לקחת בדיקות אלו, מלמדת כי הן חיוניות להבנת מצבו של המטופל, וכי לתוצאותיהן עשויה להיות השלכה  על המשך הטיפול במטופל. מכאן, החשיבות הגדולה שבעדכון המטופל וכן עדכון הרופא המטפל בדבר תוצאות אלו.

 חובת ביה"ח שביצע את הבדיקות, לדאוג באופן אקטיבי להביא את תוצאות הבדיקות לידיעת המטופל והרופא המטפל, עולה הן מנוהל "רשומת מטופל באשפוז" של מנהל שירותי רפואה משנת 1995, והן מן הפסיקה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתוצאות פתולוגיות, או שעה שקיים צורך בהמשך בירור.  נוהל משרד הבריאות הנ"ל, דן ברשומת המטופל באשפוז, כאשר סעיף 3.1.7. מפרט את  הפרטים אשר יש לכלול במכתב סיכום המחלה/אשפוז. סעיף 3.1.7.9. רלוונטי לענייננו, וזו לשונו: "חובת יידוע הרופא המטפל בקהילה: חובה לידע בכתב, ובתכיפות המתאימה, את הרופא המטפל בקהילה על תוצאות בדיקות פתולוגיות הדורשות שינוי טיפול או המשך מעקב". ההיגיון העומד מאחורי הדברים ברור.

דוגמאות מן הפסיקה ניתן למצוא, למשל, בפסק הדין בעניין טייג נגד דר' גלזר משנת 1999; פסק הדין בעניין עזבון המנוח פלוני ז"ל נגד קופ"ח כלליתפסק הדין בעניין עזבון המנוח רון ארטיו ז"ל נגד יריבפסק הדין בעניין ד"ר רביב נ' משהב"ר (בלתי סביר לחלוטין שרופא אשר שולח בדיקת מעבדה הנדרשת בנסיבות, לא יברר את תוצאותיה בפועל, ובפרט לאור העובדה שמטופל היה עם חום. ההנחה של הרופא כי התוצאה בגדר הנורמה אינה סבירה. נפסק: "רופא אינו יוצא ידי חובתו בקבלת החלטה בהתאם לממצאים הגלויים שבפניו, אלא עליו לחקור ולברר גם אחר ממצאים נוספים הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה, בשקידה ובמאמץ סביר. קבלת החלטה על סמך נתונים חסרים, שהיה ניתן וצריך לקבלם, עלולה להיות החלטה בלתי הולמת המבססת את התרשלותו של הרופא".).

 

ישום מעשי מומלץ:

 א. על מנת להקל על יצירת קשר עם הגורם הרפואי הרלוונטי בקהילה במקרה הצורך, יש לקבל מן המטופל את המידע בדבר הרופא המפנה/המטפל בקהילה או לכל הפחות רופא המשפחה בקהילה. על כן מומלץ להוסיף פרט זה לכל קבלה של המטופל למיון/אשפוז/בדיקה. לחלופין נציע, כי במידה שפרט זה לא יתקבל עם קבלתו של המטופל, הרי שיש לבקשו בכל מקרה בו משוחרר מטופל טרם התקבלו מלוא תוצאות בדיקותיו.

 ב. במקרה שמטופל משוחרר ממיון, מאשפוז או אף מבדיקה, שעה שטרם התקבלו כל תוצאות או פענוחי הבדיקות, אשר בוצעו במהלך שהותו בביה"ח, יש לציין במכתב השחרור את הפרטים הבאים:

  1. פירוט הבדיקות שנלקחו
  2. העובדה כי במועד השחרור טרם התקבלו התוצאות/פענוחים
  3. המועד הצפוי לקבלת תוצאות אלו
  4. מספר הטלפון או האופן בו ניתן יהיה לקבל תוצאות אלו
  5. ציון העובדה כי לתוצאות בדיקות אלו עשויות להיות השלכות על המשך הטיפול במטופל.

ג . תוצאות פתולוגיות או תוצאות שבנסיבות מסוימות עלולות להיות בעלות משמעות פתולוגית, או תוצאות המחייבות המשך בירור, יש להעביר לידיעת הרופא המטפל בקהילה ו/או המטופל באופן אקטיבי. במקרים אלו אין להסתפק בתקווה כי המטופל יפנה בעצמו לקבלת התוצאות. אופן יצירת הקשר עם המטופל/רופא מטפל (בטלפון, פקס, דואר וכו') יושפע מחשיבות המידע ודחיפות הטיפול הנדרש.

למותר לציין, כי מאמצים אלו להעברת המידע וליצירת הקשר יתועדו בגיליון החולה בפירוט מרבי. 

כיצד על בית החולים לנהוג, כאשר מטופל מבקש כי ממצאי בדיקה (כדוגמת צילום רנטגן ופענוחו) יישלחו לביתו לאחר השחרור מן המוסד הרפואי? מה הדין כאשר הבדיקה מעידה על ממצא פתולוגי, המחייב המשך בירור או טיפול?

מהשאלה שהוצגה עולות שאלות המשנה הבאות :

  • האם לשלוח בדואר רשום או בדואר רגיל?
  • במידה ותשובות חוזרות לביה"ח ואינן מגיעות ליעדן, מה היקף האחריות החלה על הצוות?
  • האם לשלוח העתק לרופא המטפל – האם ישנה חובה לעשות זאת?
  • ישנם חולים המבקשים לא לשלוח אליהם, שכן הם יגיעו לקחת את הבדיקה - אך בפועל  אינם באים. מה עושים עם צילומים אלו ? האם ניתן להעביר לקופת החולים?

 

דיון:

קיימת חשיבות רבה לעדכון המטופל ורופאו המטפל באשר לממצאי הבדיקות (כדוגמת צילום רנטגן), שהרי עצם ביצוען מעידה על חיוניותן להבנת מצבו של המטופל, והמשך הטיפול בו.

פירוט לעניין זה, לרבות דוגמאות מן הפסיקה, ניתן לראות בשאלה 1 לעיל. 

שליחת תשובות בדואר – יש לוודא כי הן המטופל והן הרופא המטפל (השולח לבדיקה), יקבלו עותק מתוצאות הבדיקה. ברור כי במקרה של תשובה פתולוגית או תשובה המחייבת המשך בירור, יש לכך חשיבות יתר. נמליץ כי בכל מקרה יילקחו פרטיו של הרופא מזמין הבדיקה או הרופא המטפל בקהילה, על מנת שתהיה כתובת נוספת למשלוח התשובות, באופן שיבטיח המשך טיפול יעיל.

אין ספק שמשלוח בדואר רשום יקל על יכולתו של ביה"ח לבסס טענתו (במידה ויצטרך לבסס) כי תוצאות  הבדיקות נשלחו, ועל כן אפשרות זו עדיפה.

למותר לציין, כי בכל הנוגע למשלוח תשובות לרופאים בקהילה, במקום משלוח פרטני של כל בדיקה,  ניתן לשלוח מעת לעת את כל הבדיקות הרלוונטיות לסניף קופת החולים בחבילה אחת, יחד עם רשימת הבדיקות בחבילה, תוך שמירת עותק בבית החולים. 

 

לגבי חזרתו של דבר דואר – ככלל, על בית החולים להראות כי עשה מאמץ סביר על מנת להבטיח הגעת  התשובות למטופל ולרופא המטפל. השאלה היא מהו היקף המאמץ הנדרש? במסגרת הפעולות שסביר לדרוש מבית החולים לבצע, ניתן למנות את בירור כתובת המטופל (האם נפלה טעות ברישום הכתובת, האם ניתן להשיג כתובת מעודכנת באמצעים פשוטים כדוגמת מוקד 144 וכו'); ניסיון שני לשלוח לאותה כתובת על מנת לתת למטופל הזדמנות נוספת לאסוף את הדואר; משלוח התשובות לגורם אחר כגון הרופא המטפל בקהילה וכדומה.  

 

מטופלים שאינם מגיעים לאסוף את הבדיקות – ממטופל המבקש לאסוף את הבדיקה עצמאית, יש לקחת בכל זאת כתובת למשלוח, ואם תוך ימים אינו בא לאסוף את הבדיקה יש לשלוח אותה בדואר כמפורט לעיל.

 

מקרים מיוחדים – למותר לציין כי בכל הנוגע לבדיקות פתולוגיות או כאלה המצריכות המשך בירור, קיימת ציפייה מן המוסד הרפואי כי יעשה מאמץ מיוחד  על מנת להעביר את התוצאות למטופל ולרופא על מנת לוודא המשך טיפול.