מבזקי בטיחות JC

מבזק בטיחות 50: פיתוח עמידות של אחיות מפני שחיקה - Developing resilience to combat nurse burnout

תאריך פרסום:
1/07/2019

תיאור הסוגיה:

בהיותן בקו הקדמי של המטפלים היום, יש לאחיות תפקידים ותחומי אחריות רבים, לעיתים קרובות במחיר אישי גבוה. ההכרח ללהטט בין קדימויות מתחרות, בדרך כלל בסיטואציות של לחץ גבוה, יכול לגרום להרגשה של הצפה או לשחיקה, וגורמי הלחץ הללו יכולים להשפיע באופן שלילי על יכולת הטיפול. למוסדות יש האחריות לתמוך בצוות הסיעוד ולהתייחס אל גורמי השחיקה. מתודה שמתפתחת לאחרונה היא פיתוח עמידות או חוסן של סביבות ושל יחידים.

פיתוח אסטרטגיות לעמידות של אחיות היא אסטרטגיה הקשורה בבטיחות המטופל, מפני ששחיקה משפיעה באופן שלילי על הבריאות הגופנית והרגשית של הצוות ותורמת לגידול בעלויות. מחקרים הראו, ששחיקה משפיעה באופן שלילי על שביעות הרצון של המטופל, מחמירה תוצאות טיפוליות או מגדילה את היקף אירועי הבטיחות או את התמותה. ניתן להבין את ההשפעה הזו, בהנתן שהאחריות של צוות הסיעוד כוללת:

* טיפול ישיר בסביבה מורכבת מאד.

* פיקוח ותיאום הטיפול והיחס שניתנים למטופל ע"י אחרים.

* הדרכת עמיתים, מטופלים ומשפחות.

* תמיכה במטופלים ובמשפחות במקרים קריטיים ומשני-חיים.

* סינגור על צרכי מטופלים וקהילות.

* התפתחות אישית מתמדת והתעדכנות בשינויים בפרקטיקה ובהתפתחויות מדעיות.

* טיפול בצרכים אישיים ובאיזון בין עבודה לחיים.

 

דוח ארצי על מעורבות סיעודית, שפורסם באפריל 2019, העלה שמתוך יותר מ-2,000 משיבים לסקר, 15.6% מכל האחיות דווחו על הרגשת שחיקה, ומתוכן אחיות חדר מיון נמצאו בסיכון הגבוה ביותר.

ממצאים מסקר אחר מ-2019 מראים, ששחיקה כלולה ברשימת הסוגיות המובילות של בטיחות המטופל ואיכות הטיפול במוסד (לרוב בתי"ח ומערכות בריאות). רק 5% מהמשיבים אמרו שהמוסד שלהם מסייע לצוות להתמודד עם שחיקה באופן אפקטיבי מאד. כ-39% מהמשיבים אמרו שהמוסד שלהם מטפל בשחיקה באופן אפקטיבי במקצת, ו-56% אמרו שהמתקן שלהם הוא לא אפקטיבי במקצת או במידה רבה בסיוע לצוות להתמודד עם שחיקה.

סקירת ספרות מ-2017 על מניעת שחיקה בקרב אחיות זיהתה 6 מחקרים - שמייצגים 3,248 אחיות ברחבי העולם – שהראו שהגורמים השכיחים ביותר הקשורים בשחיקה הם הדרה מתהליך קבלת החלטות, הצורך ביותר אוטונומיה, סיכוני בטחון וסוגיות של איוש. מחקר אחד מבין השישה הראה את החשיבות שיש לשיתוף אחיות בתהליך קבלת ההחלטות. המחברים הראו, שניהול הסיעוד ממלא תפקיד מפתח בקידום שביעות הרצון מהעבודה ובמניעת שחיקה.

 

עמידות במקצועות הטיפול הרפואי

שחיקה מתארת תגובה אנושית לדחק רגשי ובין-אישי כרוני בעבודה. היא מוגדרת ע"י אפיסת כוחות, ציניות וחוסר יעילות. עמידות, התהליך של הגנה אישית מפני שחיקה, כוללת מספר מרכיבים, ביניהם:

* יכולת הסתגלות מוצלחת במקרי מצוקה ולחץ בין-אישי בעבודה. יצירת יכולת התאוששות כרוכה בפיתוח מערכות תמיכה להתמודדות עם גורמי לחץ וקידום תרבות של פתיחות הדדית ושל הבנה כדי למנוע שחיקה. פיתוח סביבות שמקדמות עמידות בתוך מקצועות הטיפול הרפואי עשוי לצמצם תוצאות שליליות של לחץ ולקדם תוצאות חיוביות.

* היכולת של מערכות ליצור תגובות לדרישות בלתי צפויות ולחדש, או אף להמשיך, פעולות נורמליות. מוסד טיפול רפואי בעל חסין יכול לחזות מראש פעילויות לא צפויות, להתמודד איתן, להתאושש מהן וללמוד מהן במצבים של עומס במטופלים.

מחקר מצביע על כך שכנראה עמידות היא יותר מאשר מניעת שחיקה; היא כרוכה בהשקעת משאבים להתמודדות עם אתגרים במקום העבודה. אתגרים בלתי רצויים יכולים להשפיע על עמידות מקצועית. בעיות יכולות להווצר כתוצאה מ: מטופלים מאתגרים או תרחישים קליניים; גורמי לחץ הקשורים בארגון, כגון תקשורת והנהגה; או שינויים במקום העבודה שדורשים הדרכה והכשרה או התפתחות מקצועית. יש יחידים שמוצפים מהאתגרים הללו בעוד אחרים דווקא משגשגים בתפקידים חדשים. עמידות מאפשרת לאחיות להסתדר עם דרישות התפקיד ע"י הסתגלות לנסיבות משתנות ושמירה על תחושת הגשמה מקצועית ואישית.

מחקר מ-2010 של Cameron and Brownie זיהה 8 תימות שמשפיעות על עמידות של אחיות:

* נסיון.

* מידת הסיפוק שהן משיגות.

* גישה חיובית או תחושת אמונה.

* הרגשה שהן עושות הבדל.

* אסטרטגיות הנהגה, כגון תחקור, תיקוף ורפלקציה-עצמית.

* תמיכה מעמיתים, ממנטורים ומצוותים.

* יכולת לזהות גורמי דחק.

* שמירה על איזון עבודה-חיים.

 

מוסדות טיפול רפואי, שמטמיעים התערבויות הקשורות בשחיקה - כגון קשיבות (mindfulness) ואימון להשגת עמידות, עשויים לראות צמצום בעזיבה או בתחלופה של עובדים, צמצום בבעיות תפקוד וגידול בשביעות הרצון של מטופלים. קשיבות מתייחסת ללימוד כיצד למקד את תשומת הלב ואת המודעות לחוויות רגעיות מתוך גישה של סקרנות, של פתיחות ושל קבלה. נוכחות קשובה יכולה לצמצם טעויות באבחון או במתן תרופות, תוך כדי התמקדות מתמדת במשימה שלפניך.

עם זאת, קשיבות ואימון להשגת עמידות לבדם אינם יכולים לפתור באופן יעיל את השחיקה, ונדרשת במקביל גם הנהגה שתצמצם או שתסיר כליל מחסומים ומכשולים בתהליך העבודה הסיעודית, כגון איוש וסוגיות של סביבת העבודה. ההנהגה נחשבת גורם מפתח עבור סביבת עבודה חיובית. מחקרים הראו, שהתנהגות ההנהגה, שמעצימה אחיות ומניעה אותן להשיג את מיטב התוצאות למטופלים, לצוות ולמוסד, מצמצמת שחיקה של הצוות.

 

התנהגויות מעצימות של המנהיג

הביטוי "העצמה במקום העבודה" מתייחס לנגישות של העובדים השכירים למשאבים, למידע ולתמיכה שנדרשת להם לביצוע עבודתם, ולהזדמנויות להתפתח. אפשר להשיג העצמה בסביבת העבודה דרך התנהגויות מעצימות של מנהיג. Conger and Kanugo פיתחו ארבע קטגוריות להתנהגויות כאלה, ב-1988, וב-1994 Hui הוסיף קטגוריה חמישית.

* הגדלת המשמעותיות של העבודה: התנהגות של מנהיג, שמשפיעה על עבודת השכירים מתוך מטרה, ונותנת משמעות לתרומתם, מחזקת את תחושת הערך שלהם ומניעה אותם.

* מתן הזדמנות להשתתף בקבלת החלטות: התנהגות של מנהיג, שמרשה לעובדים השכירים לבטא את עמדתם ולהשתתף בהחלטות הקשורות לעבודתם.

* ביטוי אמון בתפקוד גבוה: התנהגות של מנהיג, שמבטאת אמון ביכולת של העובדים השכירים לעמוד בציפיות מהם לעבודה ברמה גבוהה ושמכירה בהישגים שלהם.

* סיוע להשגת המטרות המוסדיות: התנהגות של מנהיג, שמשפרת מיומנויות וידע ומספקת משאבים להשגת ביצועים אפקטיביים.

* מתן אוטונומיה וחופש ממגבלות ביורוקרטיות: התנהגות של מנהיג, שממזערת את מגבלות הכללים ואת האיסורים, כדי לאפשר יעילות ויצירתיות.

בעבודת הסיעוד יש קשר חיובי בין התנהגויות מעצימות של מנהיג לבין תחושת ההעצמה של האחיות בסביבה של טיפול דחוף; בנוסף, התנהגויות מעצימות של מנהיג יחד עם העצמה במקום העבודה מועילות לצמצום מתחים במקום העבודה ולשיפור היעילות בעבודה.

 

מחוץ לתחום הטיפול הרפואי, Daniel Pink תימצת את הגורמים שמשפיעים על מוטיבציה בספר שפורסם ב-2009 תחת הכותרת "מוטיבציה" [יצא בעברית בהוצאת מטר]. להנעת העובדים השכירים, שעובדים מעבר למטלות בסיסיות, תנו להם את שלושת הגורמים שמגדילים ביצוע וסיפוק:

* אוטונומיה: השאיפה שלנו לכוון את עצמנו; היא מגדילה מעורבות מעבר לביצוע הוראות בלבד.

* שליטה במיומנויות: הדחף לשפר את המיומנויות.

* תכלית: הרצון לעשות משהו בעל משמעות וחשיבות. עסק שמתמקד רק ברווחים, בלי להעריך את התכלית, ישיג שירות לקוחות ירוד ועובדים אומללים.

 

פעולות בטיחות שרצוי לשקול:

רצוי שמנהיגים במוסדות לטיפול רפואי יטלו על עצמם תפקיד פעיל בפיתוח סביבות עמידות ועובדים בעלי עמידות, כולל אחיות. פעולות הבטיחות הבאות מופנות אל מנהיגים:

* תנו למנהיגים במוסד שלך מידע על גורמים מקצועיים שיוצרים עמידות:

            - תחושה של הערכה מקצועית.

            - תמיכה מעמיתים.

            - שימוש במנטורים או במודלים לחיקוי.

            - תחושה שעושים הבדל.

            - תמיכה של הצוות.

            - תמיכה ארגונית.

            - שימוש בתחקירים.

            - תחושה של כשירות למלא את דרישת התפקיד.

            - הערכה חיובית.

            - העצמה.

            - תחושה של הישג.

* הפעילו התנהגויות מעצימות של מנהיגות ע"י:

            - יצירת סביבת-עבודה בטוחה וחיובית. שיקולי בטחון זוהו כגורם סיכון להתפתחות של שחיקת הצוות. דברו עם הצוות שלכם על מה שנתפס אצלם כאיומים סביבתיים ופתחו תוכניות פעולה שנותנות מענה לדאגותיהם.

            - מתן אפשרות לעובדים שכירים להשתתף בקבלת החלטות בעניינים הנוגעים לעבודתם. קבלת החלטות משותפת מחזקת את קולן של האחיות הקליניות כאשר הן משתפות פעולה עם מנהיגים בתוכניות לאיוש מיטבי.

            - ביטוי אמון ביכולת של העובדים השכירים שיבצעו את עבודתם ברמה גבוהה.

            - סיוע בהשגת המטרות.

            - מתן אוטונומיה.

*   הבטיחו שמנהיגים ישתתפו בדיונים ויראו נוכחות פיסית במחלקה. מגע עם האחיות מאפשר דיאלוג פתוח, חילופי רעיונות ואישור. דיאלוג פתוח נותן למנהיגות הסיעוד במה לאימוץ פרקטיקות מיטביות, מאפשר למצוא פתרונות בני יישום לסוגיות של המחלקה ומלמד מיומנויות של מנהיגות דרך פגישות הדרכה.

 

בנוסף לפעולות התמיכה לעיל של המנהיגים, מוסדות טיפול רפואי יכולים לנקוט את פעולות הבטיחות הבאות כדי לסייע לאחיות לפתח עמידות מפני שחיקה.

* הדריכו את האחיות, את מי שקולטים אותן ואת מנהיגות האחיות כיצד:

             - לזהות התנהגויות שנגרמות משחיקה ומתשישות-חמלה (דחק שקשור בחשיפה מתמדת למקרים קשים ולריבוי מטופלים). מחקרים מצאו שתשישות-חמלה היא גורם שמגביר שחיקה.

             -  להפוך מודעים לגורמי דחק ולטריגרים אישיים.

             - ליטול חלק בפעילויות/טכניקות של טיפול-עצמי (כגון שינה, פעילות גופנית והרגלי אכילה).

             - לשוחח על יכולת התאוששות.

* שפרו את רווחת הקלינאים באמצעות מדידתה, פיתוח והטמעה של התערבויות ומדידתה מחדש. ניתן למדוד מגוון ממדים של רווחתם, כולל שחיקה, מעורבות ושביעות רצון מקצועית. האקדמיה הלאומית לרפואה נותנת תמצית של כלים מוכחים למדידת ממדי רווחה הקשורים בעבודה.

* תנו לאחיות הזדמנויות לחשוב על פעולותיהן וללמוד מהן ומאחרים (כגון מודלים לחיקוי). בניית יחסים איתנים היא גורם מפתח בבניית עמידות.

* השתמשו בכלים קיימים, או פתחו כלים חדשים, לשימוש הצוות כדי לחזות מראש הזדמנויות ובעיות.

* בדקו עם הצוות המקומי האם המערכת של הרשומה הרפואית הממוחשבת דורשת התאמה כך שתתמוך באופן מיטבי בתזרים העבודה של הסיעוד.

* נהלו פגישות צוות סדירות, כולל דיונים על מדיניות המוסד ועל תהליכים ותוצאות מישיבות של המנהיגות הראשית. עודדו דעות של הסיעוד בפגישות צוות, באמצעות פרסום סדר היום והזמנה להציע נושאים נוספים שאחיות ירצו לדון בהם או להציגם.

* טפחו תרבות של בעלי מקצוע בתחום הבריאות, שמבוססת על אלטרואיזם, על מתן דוגמה אישית, על הדרכה, על הובלה, על אימון ועל הנעת אחרים.

* הביעו הכרה באחיות בדרך משמעותית. מכיוון שיחידים מפרשים הכרה בדרכים שונות, בררו בצוות הסיעוד כיצד המוסד יכול להראות בדרך הטובה ביותר שהוא מעוניין להביע הכרה בצוות הסיעוד עבור עבודתם.

 

מבזק הבטיחות כולל גם הפניה למקורות

מבזק בטיחות 18: העברת הטיפול: שיתוף המטופל ומשפחתו - Quick Safety: Transitions of care: Engaging patient and families

תאריך פרסום:
1/11/2015

פרסום של The Joint Commission, Division of Health Care Improvement

תיאור הסוגיה:

כל ספקי הטיפול רוצים העברה חלקה של הטיפול לאתר הבא או לספק הבא, או לביתו של המטופל. אך זה אינו קורה תמיד. בעוד שהיבטים רבים של העברה חלקה ומוצלחת של הטיפול תלויים במאמצים ובפעולות של ספקי הטיפול, מעורבות המטופל ומשפחתו גם היא קריטית.

מעורבות המטופל/ משפחה היא אחד משבעת היסודות שה -  Joint Commission מזהה כתומכים בהעברה בטוחה ואיכותית של הטיפול מאתר אחד למשנהו.

שבעת היסודות להעברה בטוחה ואיכותית של הטיפול

* תמיכה של ההנהגה

* זיהוי מוקדם של מטופלים בסיכון

* הערכה פסיכולוגית יסודית

* מעורבות של צוות רב-תחומי

* מעורבות של המטופל ומשפחתו

* ניהול תרופות

* העברת מידע

 

אמנם, ספקי טיפול רפואי מכירים את הביטוי "מעורבות המטופל", אך יש שני מונחים נוספים, קשורים לו אך מובחנים, שעלינו להכיר: "הפעלת המטופל" ו"טיפול המרוכז-במטופל". אין לראות בשלושה מונחים חליפים.

מעורבות המטופל: מכונה גם "מעורבות המטופל ומשפחתו". מטופלים, משפחות, נציגים ואנשי מקצועות הבריאות, שעובדים מתוך שותפות פעילה ברמות השונות של מערכת הבריאות - טיפול ישיר, עיצוב הארגון וקובעי המדיניות – כדי לשפר את הבריאות ואת הטיפול הרפואי.

הפעלת המטופל: הידע, המיומנויות, היכולת והנכונות של אדם לנהל את בריאותו ואת הטיפול בו.

טיפול מרוכז במטופל: מכונה גם טיפול-מרוכז-במטופל-ובמשפחתו. מתאר חזון לטיפול הרפואי הראוי: שותפות בין מטפלים, מטופלים ומשפחותיהם (היכן שמתאים), כדי להבטיח שההחלטות מכבדות את הרצונות, את הצרכים ואת ההעדפות של המטופלים, ושלמטופלים יש הידע והתמיכה הנדרשים להם לקבלת החלטות ולהשתתפות בטיפול בהם.

 

נתונים על אירועים זקיפים (Sentinel events), שאסף ה - Joint Commission מינואר 2014 עד אוקטובר 2015, זיהו 197 אירועים, מהתאבדויות דרך נפילות ועד ניתוחים בצד שגוי. סיבות השורש כללו כשלים בתקשורת עם מטופלים (127 אירועים), בהדרכה למטופלים (26 אירועים) ובזכויות מטופלים (44 אירועים). רוב הכשלים בהדרכת המטופלים היו קשורים להעדר הערכה של יעילות ההדרכה או העדר הדרכה מלכתחילה. כשלים הקשורים בזכויות המטופלים כללו העדר הסכמה מדעת או הסכמה חלקית, והעדר שיתוף המטופלים בטיפול בהם.

מן הספרות ניתן ללמוד, שחלק מהגורמים התורמים לכשלים בהעברת הטיפול קשורים באופן ספציפי במעורבות מטופלים/משפחותיהם:

* תקלה בהדרכת המטופל – המטופלים, בני משפחתם או המטפלים הסיעודיים שלהם מקבלים המלצות סותרות, או מודרים מתהליך התכנון. כשל כזה יכול להביא לחוסר מוכנות מצידם, מכיוון שאינם מבינים את החשיבות של תוכנית הטיפול.

* מטפלים עלולים להיכשל במתן המידע שנדרש למטופלים כדי שיוכלו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר על הטיפול בהם. גם כאשר המטופלים מקבלים את המידע, יתכן שירגישו הצפת-מידע או חוסר ביטחון כלפי בחירותיהם.

* מטופלים בעלי רמה נמוכה של אוריינות בריאות מתקשים למלא אחר הוראות טיפול או להיצמד למשטר טיפול, כמו נטילת תרופות.

* הבדלים תרבותיים, שליטה מוגבלת באנגלית, מגדר, גיל, השכלה ומעמד כלכלי, בין שאר הגורמים, עלולים להשפיע על רמת המעורבות של המטופל.

* מטפלים מושפעים מאילוצי זמן, הכשרה שאינה מספקת, העדר תמריצים ופגמים במערכות מידע.

* ידע, תפיסות ואמונות של מטופלים, כגון אמונות הקשורות בתפקיד המטופל.

* הניסיון המצטבר של מטופלים במערכת הטיפול הרפואי.

 

מחקר על יותר מ-30,000 מטופלים העלה, שעלות הטיפול במי שקיבלו את ציון ההפעלה הנמוך ביותר (כלומר, בעלי המיומנויות הנמוכות ביותר והאמון-העצמי הנמוך ביותר, למעורבות פעילה בטיפול בהם) הייתה בממוצע גבוהה ב- 21%-8% מעלות הטיפול במטופלים שקיבלו את ציון ההפעלה הגבוה ביותר.

מחקרים מראים, שהפעלת מטופלים מביאה לשיפור בתוצאות בריאות, באינדיקטורים קליניים, בדבקות בטיפול ובהתנהגות הקשורה בבריאות, כמו גם לעלייה בהשתתפות בטיפול ולצמצום תסמינים, אשפוזים חוזרים, שהייה בלילה בביה"ח ופניה למיון.

פעולה משותפת של שלושה בתי"ח ושני מבטחים בניו יורק צמצמה את שיעורי האשפוז החוזר באמצעות בנייה של יחסים עם המטופלים. "שותפות ברונקס" התמקדה ב – 500 מטופלים. מתוך אלה שקיבלו שתיים או יותר התערבויות, 17.6% אושפזו מחדש בתוך 60 יום ממועד השחרור, בהשוואה ל - 26.3% אשפוזים חוזרים בקרב קבוצה של 190 מטופלים שקיבלו טיפול סטנדרטי. ההתערבויות, שחלקן היו מבוססות-מחקר וחלקן עשו שימוש במתודות מותאמות-אישית, כללו הדרכה אינטנסיבית למטופלים לפני השחרור והתקשרויות מעקב לאחר השחרור, שנסבו על נטילת תרופות, על זיהוי דאגות ועל וידוא שהמטופל ביקר אצל הרופא למעקב.

 

פעולות בטוחות שרצוי לשקול:

ניתן לזהות מספר פעילויות, בעלות השפעה חיובית על העברת הטיפול, הקשורות במעורבות המטופל ומשפחתו, כולל:

* קידום קבלת החלטות משותפת עם מטופלים ומשפחתם. זו כרוכה בעבודה משותפת של מטופלים ושל מטפלים, לסקירת מצבו של המטופל, אפשרויות טיפול על יתרונותיהם וחסרונותיהם, העדפות אישיות וקביעה משותפת כיצד לבצע את תוכנית הטיפול.

* פיתוח והטמעה של מדיניות ושל פרקטיקה ארגונית, שתומכות במעורבות של מטופלים ומשפחתם. דוגמאות אחדות כוללות:

     -  מדיניות ארגונית שמאפשרת ביקורים למשפחות 24/7.

     -  ביצוע סבב רופאים ובעלי מקצועות רב-תחומיים ליד מיטת המטופל.

     -  דווחי אחיות בעת החלפת משמרת ליד מיטת המטופל.

     -  תכנון השחרור בגישה של המטופל-במרכז.

     -  נגישות של המטופל לרשומה האלקטרונית, ורשות לערוך אותה.

     -  עירוב מטופלים כיועצים וכמקבלי החלטות, כולל בצוותים העוסקים בשיפור איכות, בועדות העוסקות בבטיחות המטופל ובמועצות שעוסקות בטיפול המרוכז במטופל ובמשפחתו.

*   תמיכה בהדרכה דו-סטרית של מטופלים ומשפחתם, כולל הדרכת המטופל ומשפחתו לגבי תפקידם ואחריותם בניהול מצב הבריאות.

 

מבזק הבטיחות כולל גם הפניה למקורות.