נהלים וחוזרים

הערכות למניעה והתמודדות עם תופעת האלימות במערכת הבריאות

תאריך פרסום:
16/02/2020
מספר נוהל:
6/2020

חוזר חדש, המחליף ומעדכן חוזרים קודמים בנושא, ומטרתו לקבוע כללים ומנגנונים להתמודדות ומניעת אלימות במוסדות רפואה.

בין היתר מורה החוזר על הקמת ועדות מוסדיות + ועדה לאומית למניעת אלימות, קביעת נוהל מוסדי מפורט, מערך תמיכה וליווי לעובדים, מנגנון דיווח, הדרכה ועוד.

עוד מתייחס החוזר בפירוט לתפקידי המאבטחים במוסדות בריאות, למעורבות משטרת ישראל ואף לתהליך בקרה כחלק מחידוש רשיון המוסד.

בנספחי החוזר: מתכונת לאיסוף נתונים ודיווח אירועי אלימות; דו"ח אלימות שנתי; טבלה ליישום הדרכות בבתיה"ח (תכנים, שיטה, גורם אחראי וכד').

הנגשת נתוני בריאות אישיים למטופל - "בריאות בכף היד"

תאריך פרסום:
11/11/2019
מספר נוהל:
8/2019

חוזר מנכ"ל זה מחליף ומבטל את חוזר 15/2018 הנושא שם זהה.

מטרת החוזר - קביעת הנחיות וכללים להרחבת היקף המידע האלקטרוני הנגיש למטופלים באמצעות תיקים רפואיים אישיים אלקטרוניים [PHR - Personal Health Record] בקופות החולים.

בשלב הבא, מצוין בחוזר, יוקמו צוותי עבודה משותפים לבחינת צורות הנגשה נוספות של המידע, הגדרת סטנדרט ומבנה הצגת נתונים, על מנת להרחיב את התועלות האפשריות מהנגשת התיק הרפואי למטופל.

בין היתר מתייחס החוזר לדרך הצגת המידע למטופל, העברת מידע בין משרד הבריאות לקופות באמצעות "רשת שיתוף מידע", יכולות טכניות נדרשות ועוד.

אמות המידה להפעלת שירות בריאות מרחוק (טלה-בריאות/ טלה-רפואה/ Telemedicine)

תאריך פרסום:
26/05/2019
מספר נוהל:
6/2019

חוזר 15/2012 שכותרתו זהה  - מבוטל.

ועדת השר למיגור האלימות כלפי צוותים במערכת הבריאות- דו"ח המלצות

תאריך פרסום:
1/12/2017
מספר נוהל:

בניסיון להתמודד עם התופעה החמורה של אלימות כלפי עובדי מערכת הבריאות, הפוגעת בצוותים ובמטופלים, הוקמה הועדה למיגור והתמודדות עם אלימות במערכת הבריאות ע"י שר הבריאות ומנכ"ל המשרד.

במשך כחצי שנה עסקה הועדה בגיבוש תכנית פעולה והמלצות למיגור והתמודדות עם תופעת האלימות במערכת הבריאות, במטרה לגבש תכנית המלצות אופרטיבית וכוללנית, שתוביל לירידה משמעותית במספר מקרי האלימות, לייצור סביבה בטוחה לצוותים ולמטופלים וכן לעלייה בתחושת הביטחון של הצוותים הרפואיים, מתוך רצון לעצב מחדש מציאות בה יתאפשר לצוותים הרפואיים למלא את עבודתם מבלי להרגיש מאוימים.

דו"ח הועדה, מחודש דצמבר 2017, פורסם ע"י משרד הבריאות ב- 12/02/2018.

 

בפתח הדו"ח מתייחס יו"ר הועדה, פרופ' מור-יוסף, לעבודה בתנאי לחץ ולמחסור הכרוני בכח אדם, המשפיעים על אווירה מתוחה בבתי החולים ובמרפאות. בנוסף לכך, לדבריו, המבנים (הישנים וגם החדשים יחסית) אינם מותאמים לנפח הפעילות העולה משנה לשנה. ואולם, נושאים אלו נמצאים על סדר היום של המשרד וארגוני הבריאות השונים, ופתרונם הוא ארוך טווח ותלוי גורמים רבים, בעוד הוועדה התרכזה בעבודתה בנושאים בהם, לדעת חבריה, יש מקום להתערבות מיידית, שתניב תוצאות רצויות בזמן קצר יחסית.

לדברי פרופ' מור-יוסף, הוועדה כיוונה לפתרונות ישימים הן מעשית והן תקציבית, במהלך השנתיים הקרובות:

"ההתמודדות עם האלימות מחייבת השקעה גדולה בצוות העובדים, בהתמודדות עם שחיקת העובדים, בהשקעה בדרכים להקטנת פוטנציאל האלימות ובהתמודדות עם האלימות ברגע שהיא פורצת ובתוספת כוח אדם נקודתית. בנוסף לזאת יש צורך במערך אבטחה ושיטור מוגבר במוקדי האלימות העיקריים, מתן אפשרות לכל עובד להזעיק עזרה באופן מידי, תוך שימוש באפליקציה ייעודית בטלפון הסלולרי הנמצא ברשותו. מערכת האכיפה והענישה אף היא חייבת להתגייס במטרה למנוע את האלימות על ידי אכיפה מהירה וענישה ראויה ובפרק זמן יחסית קצר ממועד האירוע.

אחד הנושאים החשובים הוא הצורך להתמודד עם מתן מידע למטופל ובני משפחתו לצורך הבנת התהליך הטיפולי בזמן אמת ולוחות הזמנים הצפויים. לשם כך יש להשתמש גם בטכנולוגיה וגם בתוספת כוח אדם ייעודי, אשר כל תפקידו יהיה מתן מידע שוטף למטופלים ולמשפחות.

כלל הפעילות המתוארת חייבת להתבצע כמכלול ולהיות משולבת במסע של פרסום והסברה רציף בכלי התקשרות השונים ברשתות החברתיות ובמוסדות הרפואיים".

 

הדו"ח מסכם את המסקנות וההמלצות בכל נושא, תוך התייחסות לצרכים תקציביים מתבקשים. להלן נושאי ההמלצות המפורטות בדו"ח:

1. מחויבות ההנהלה בכל הרמות למיגור וטיפול באלימות (במשרד ובארגוני הבריאות עצמם)

2. אכיפה - קשר עם המשטרה

3. אבטחה

4. חקיקה וענישה

5. חינוך והדרכה

6. מידע ושקיפות

עבודה עם משפחות מטופלים באשפוז פסיכיאטרי

תאריך פרסום:
1/06/2017
מספר נוהל:
51.014

מתן יעוץ רפואי במפגש ללא נוכחות המטופל במצבי תחלואה חריפה

תאריך פרסום:
4/05/2017
מספר נוהל:
12/2017

בעקבות חוזר מינהל רפואה 15/2012 "אמות מידה להפעלת שירות בריאות מרחוק", [לציין: בוטל, ראו חוזר מעודכן 6/2019] הוסדרו אמות המידה למתן ייעוץ ללא נוכחות המטופל, לשם שמירה על קיום הליך מיטבי.

מדריך מקצועי- תורת השירות וחווית המטופל במערכת הבריאות בישראל

תאריך פרסום:
1/06/2016
מספר נוהל:

יחסי הגומלין בין הרופאים לבין ציבור המטופלים בישראל

תאריך פרסום:
18/02/2014
מספר נוהל:

המסמך הנו פרי עבודתה של ועדת היגוי מטעם הלשכה לאתיקה של הר"י, הכולל חלק העוסק בחובות הרופא למטופל וחלק נוסף העוסק בציפיות הרופא מהמטופל.

לדברי הר"י, נקודת המוצא של המסמך היא שותפות בין הרופא והמטופל בטיפול הרפואי, והשתתת יחסי הגומלין על ערכים משותפים של כבוד, יושרה ואחריות. כמי שמקדישים את חייהם המקצועיים לטיפול בחולים, מרגישים הרופאים כי מעבר לחובות שהם נוטלים על עצמם אל מול המטופלים, הנם רשאים לצפות להתנהגות ראויה של המטופלים כלפיהם. לפיכך אפשר למצוא בכללי השותפות בין הרופא למטופל התייחסות לתפקיד המקצועי ולאחריות החברתית של הרופא, לשמירה על זכויות אדם, לאופן מסירת המידע למטופל ולבחירת הטיפול הרפואי בצד מסרים הקשורים לאחריות החברתית של המטופל, להתנהלות מכובדת וישרה אל מול הרופא, לאופן העברת המידע לרופא ולמימוש התכנית הטיפולית המוסכמת. כמו כן קיימת במסמך התייחסות ראשונית להתאמת החובות והזכויות לעידן הטכנולוגי המאפשר התקשרות דיגיטלית בין הרופא למטופל.

חובת מתן המלצות לשיקום במכתב שחרור רפואי

תאריך פרסום:
2/10/2013
מספר נוהל:
27/2013

שיפור חווית המטופל במערכת הבריאות

תאריך פרסום:
10/02/2013
מספר נוהל:
6/13

החוזר מתייחס לאופן בו תופס המטופל את מכלול ההתנסויות שלו עם מערכת הבריאות לאורך הרצף הטיפולי. בהקשר זה נוגע החוזר במימדיו של "טיפול ממוקד מטופל" כחלק מטיפול איכותי, הכולל מימדים של תמיכה רגשית, יחס מכבד, מעורבות המטופל ומשפחתו ועוד.

במסגרת החוזר מתחייב משרד הבריאות לקדם חזון, ערכים ותרבות ארגונית, המדגישים את מרכזיות המטופל ומשפחתו, תוך התחשבות בהיבטים של יחס אנושי מכבד ושל תקשורת בינאישית. לשם כך יש להגדיר ולהטמיע סטנדרטים ותהליכים מתאימים להשגת המטרה, לייצר מנגנון בקרה ואף להקים אגף ייעודי לשיפור השירות במסגרת מנהל איכות ושירות.

לפי החוזר, קידום חווית המטופל ישולב במערך מדדים שמרד הבריאות יבחן באופן קבוע באמצעות סקרים עיתיים למדידת חווית המטופל במטרה לשפר איכות השירות הניתן במערכת הבריאות בישראל. לצורך זה גובשו ומפורטים בנוהל קובץ סטנדרטים ע"י וועדת היגוי נרחבת ומייצגת של ארגוני הבריאות. מתוכם, נבחרו תחומים מרכזיים למדידת חווית המטופל בבתי החולים הכלליים: מידע, העצמת מטופלים, יחס, טיפול בפניות הציבור, בטיחות הטיפול, מקצוענות, רצף הטיפול-העברת מידע בין מטפלים, תנאי המתקן/המבנה.

אמות מידה לטיפול פסיכולוגי רפואי

תאריך פרסום:
4/02/2013
מספר נוהל:
8/2013

החוזר עוסק בחשיבות הטיפול הפסיכולוגי באשפוז, לצד הטיפול הפיזי, כמסייע באבחון הכולל, בזירוז תהליכי החלמה והיענות לטיפול ועוד.

עוד יכול הפסיכולוג לייעץ לצוות המטפל כסיוע ולמניעת שחיקה מקצועית ואישית. 

נוהל זימון תור לפעילות מרפאתית בבתי החולים

תאריך פרסום:
17/12/2012
מספר נוהל:
40/2012

הדרכה לנטילת תרופות בעת שחרור מאשפוז

תאריך פרסום:
17/04/2012
מספר נוהל:
93

החוזר מתייחס לצומת הקריטי של מעבר המטופל מאשפוז לטיפול בקהילה, המחייב שימת לב לשימור הרצף הטיפולי הנדרש. החוזר מדגיש את חיוניותה של הדרכה אישית של המטופל (בכתב ובע"פ) לנטילת תרופות בעת שחרורו - להמשך טיפול נכון ומניעת אשפוזים חוזרים.

הנספח לחוזר כולל טופס דוגמא לתדריך תרופות אישי למטופל המשתחרר מאשפוז.

התאמה והנגשה תרבותית ולשונית במערכת הבריאות

תאריך פרסום:
3/02/2011
מספר נוהל:
7/11

החוזר קובע סטנדרטים לנגישות תרבותית ולשונית בארגוני בריאות, לרבות תהליך היישום וההטמעה של סטנדרטים אלו. זאת לאור ההטרוגניות של אוכלוסיית המדינה בנושאי דת, תרבות ושפה, ולצורך השגת היעד של צמצום אי-השוויון במערכת הבריאות. בין היתר מתייחס החוזר לצורך בתרגום מסמכים וטפסים המיועדים למטופלים; פיתוח תשתית פיזית מתאימה (כדוגמת שילוט); אספקת שירותי תרגום זמינים במהלך טיפול או ייעוץ רפואי, ועוד.

החוזר ממליץ להכשיר את כלל הצוותים בארגוני הבריאות בקורסים שעניינם הלימה תרבותית (cultural competence), ובפרט את אלו העוסקים בטיפול באוכלוסיות מרקעים תרבותיים שונים או מגוונים. עוד מנחה החוזר כי על מנהל הארגון למנות חבר הנהלה בכיר כאחראי לנושא כשירות תרבותית, לשם יישום מדיניות הארגון בנושא, תיאום פעילות מקדמת בריאות בקרב מיעוטים לשוניים ותרבותיים ותיאום הכשרת העובדים בתחום.

תאריך היעד לתחילת יישום התכנית הארגונית במלואה - שנתיים ממועד פרסום החוזר.

הדרכת צוותי רפואה למניעת אלימות ולקידום תקשורת שירותית

תאריך פרסום:
24/01/2011
מספר נוהל:
5/11

החוזר בוטל במסגרת חוזר מנכ"ל 6/2020.

החוזר הציג את מדיניות ההכשרה וההדרכה של משרד הבריאות למניעת אלימות כלפי צוות רפואי, תוך מתן דגש על שירות הולם, לשם שיפור התקשורת בין נותני השירות הרפואי ובין הפונים לקבלתו - כאמצעי מכריע במניעת אלימות במוסדות רפואיים.

מתן אישור למלווה אישי לבצע פעולות טיפוליות

תאריך פרסום:
20/12/2009
מספר נוהל:
48/09

מיסוד הקשר בין הורים למערכת הבריאות ביחס לילדיהם

תאריך פרסום:
3/06/2009
מספר נוהל:
28/09

לאור תלונות בדבר יחס לא שוויוני מצד גורמים במערכת הבריאות להורים גרושים או שאינם נשואים, בא החוזר הנ"ל במטרה להנחות את הצוות הרפואי כיצד לפעול בסיטואציות שאינן מוסדרות בחוק, תוך שמירה על טובת הקטין ומבלי לפגוע באפוטרופסות ההורים.

החוזר מתייחס לשלושה נושאים:

  1. מתן מידע לכל הורה, לבקשתו: היעדר משמורת על ילד, אין משמעה שלילת זכות ההורה לקבלת מידע על ילדו הקטין. יש להבטיח מנגנון יעיל המאפשר מסירת מידע לשני ההורים, כל עוד לא ידוע על צו משפטי המונע מסירת מידע או שולל אפוטרופסות.
  2. ייזום מתן מידע לכל אחד מההורים: ייזום מתן מידע להורה שאינו נוכח אישית, יתקיים לפי שיקול דעת מקצועי של הגורם המטפל, בהתאם לנהלים והנחיות, ובשיתוף גורם מוסמך  (פקיד סעד, ועדת אתיקה) במידת הצורך.

החוזר מפרט שורה של מצבים מומלצים לשיתוף יזום של הורה שאינו נוכח במידע רפואי.

  1. קבלת הסכמת 2 ההורים, לטיפולים מוגדרים: כאמור לעיל, קיימת חזקה לפיה הורה מסכים לפעולות ההורה השני, כל עוד לא הוכח אחרת. חזקה זו מאפשרת קבלת הסכמה מהורה אחד בלבד. יחד עם זאת, לעתים אין די בחזקה זו, והחוזר מפרט שורה של מצבים בהם מומלץ שיתוף יזום של ההורה השני (שאינו נוכח) בקבלת ההחלטה על הטיפול הרפואי בקטין.

נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית

תאריך פרסום:
19/11/2003
מספר נוהל:
24/03

הנוהל בא להסדיר את דרכי האבחון והטיפול בנפגעי תקיפה מינית המגיעים לטיפול בבית חולים.

בין היתר, נקבעים כללים ביחס לקבלת הסכמה מדעת מקטינים / חסרי ישע, עירוב פקיד סעד או חוקר ילדים, תיעוד, דיווח ועוד.

נייר עמדה - רפואת מתבגרים - המפגש הרפואי עם בני נוער

תאריך פרסום:
2/01/2000
מספר נוהל:

הנחיות קליניות מטעם החברה הישראלית לרפואת מתבגרים, איגוד רופאי הילדים:

תקופת גיל ההתבגרות הינה תקופה ייחודית בחיי הפרט, המאופיינת באינטראקציה הדוקה בין השינויים הביולוגיים המואצים, לבין השינויים הנפשיים והחברתיים. אין זו תקופת מעבר בלבד, אלא פרק קריטי בחייו של אדם, אשר קובע את המשך חייו כבוגר, במישור הבריאותי, הנפשי והחברתי-כלכלי.
עם ההתקדמות בהבנת הצרכים הייחודיים של בני נוער, על רקע התקופה בה אנו חיים, התפתח במדינות המערב שטח התמחות רפואי חדש – רפואת מתבגרים Adolescent Medicine)).
החברה הישראלית לרפואת מתבגרים, בשיתוף עם האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, גיבשה המלצות והנחיות לשיפור איכות הטיפול במתבגרים, המיועדות לגורמים הרפואיים המטפלים בבני נוער: רופאי ילדים, רופאי משפחה, רופאי נשים וכו'.

מטרת הנחיות אלו להדריך את הרופא במפגש הרפואי עם המתבגר, לצורך קבלת מידע מירבי ממנו, תוך שמירה על חסיון ועל תחושת אמונו.

החוברת דנה בנושאים הבאים:
המפגש הראשון של המתבגר/ת עם הרופא/ה
סקירה מערכתית-פסיכו-סוציאלית
המלצה על טיפול – הגברת הענות
היבטים חוקיים
חסיון