נהלים וחוזרים

קוים מנחים לקבלת החלטות לאשפוז/ הזנה בכפייה של מטופלת בגירה עם הפרעת אכילה קשה

תאריך פרסום:
2/07/2017
מספר נוהל:

קוים מנחים שפרסם האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, להתמודדות מול מטופלים בגירים הסובלים מהפרעת אכילה קשה

עבודה עם משפחות מטופלים באשפוז פסיכיאטרי

תאריך פרסום:
1/06/2017
מספר נוהל:
51.014

דו"ח ועדת ההיגוי להפחתת הגבלות מכאניות בישראל - מסקנות עיקריות- מצגת

תאריך פרסום:
29/05/2017
מספר נוהל:

ועדת ההיגוי של משרד הבריאות לצמצום קשירות פרסמה, במקביל לדו"ח המלא, גם מצגת קצרה הכוללת את מסקנותיה העיקריות:

- צורך בשינוי תפיסתי בקרב אנשי הצוות, הנחלת מסר ברור לאנשי המקצוע בדבר זכויות המטופל, היחס אליו ומערך הכוחות בינו לבין איש הצוות.

- הטמעת שיטות וכלים שיהוו חלופה לאמצעי הגבלה, ויאפשרו טיפול מיידי בהתנהגויות מאתגרות של מטופלים, באופן מקצועי, מכיל, לא כוחני ובטיחותי. לשם כך נדרשת הכשרה מתאימה לצוות.

- תרגום השינוי הערכי לפרוצדורות ונהלים אשר יחייבו את הצוותים בשטח, יבהירו את מהות השינוי, ינחו את שיקול הדעת, יאפשרו בקרה מקצועית ויעניקו מסגרת ברורה להתנהלות במצבי אמת

- מומלצת תכנית פעולה מערכתית מדורגת בת 3 שנים לצמצום ההגבלות.

- בקרה ואיסוף מידע ע"י משרד הבריאות, וכן בחינת פרטנית במסגרת המוסד הרפואי לאחר כל אירוע הגבלה.

- הקמת וועדה ציבורית לבחינת היבטים מערכתיים רחבים בבריאות הנפש.

דו"ח וועדת ההיגוי לצמצום הגבלה מכאנית בישראל (משרד הבריאות)

תאריך פרסום:
29/05/2017
מספר נוהל:

הוועדה, שמונתה כצוות היגוי ע"י מנכ"ל משרד הבריאות במאי 2016, במטרה להמליץ על דרכים ותכניות התערבות לצמצום עד כדי מניעת ההגבלה המכאנית בישראל, הגישה במאי 2017 דו"ח מפורט.

עוד צורפה מצגת הכוללת את מסקנותיה העיקריות של הועדה.

טיפול בחפצי ערך של מטופל במהלך אשפוז פסיכיאטרי

תאריך פרסום:
1/05/2017
מספר נוהל:
51.012

טיפול בנפטרים באשפוז פסיכיאטרי

תאריך פרסום:
1/05/2017
מספר נוהל:
51.013

זמינות והתאמת המזון למטופל באשפוז

תאריך פרסום:
1/11/2016
מספר נוהל:
51.009

ניהול תכנית טיפול תזונתי למטופלים באשפוז

תאריך פרסום:
1/11/2016
מספר נוהל:
51.010

מחלקה/ יחידה לתזונה במרכזים לבריאות הנפש

תאריך פרסום:
1/11/2016
מספר נוהל:
50.011

ניהול כאב באשפוז פסיכיאטרי

תאריך פרסום:
1/10/2016
מספר נוהל:
51.008

העברת מטופל באשפוז פסיכיאטרי

תאריך פרסום:
1/07/2016
מספר נוהל:
51.007

שחרור מטופל מאשפוז פסיכיאטרי

תאריך פרסום:
1/07/2016
מספר נוהל:
51.006

נייר עמדה בנושא קשירה - העמותה לסיעוד פסיכיאטרי בישראל

תאריך פרסום:
9/06/2016
מספר נוהל:

יחידות המספקות טיפולים מיוחדים (טיפול בנזעי חשמל- ECT)

תאריך פרסום:
1/06/2016
מספר נוהל:
51.005

נוהל חדש מטעם האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. הנוהל פורסם בינואר 2016, נכנס לתוקף ביוני 2016.

נוהל זה מחליף את נוהל מס' 06 בנושא נזעי חשמל מקובץ נהלי בתי חולים פסיכיאטריים, דצמבר 1995.

הבטחת רצף טיפול

תאריך פרסום:
1/03/2016
מספר נוהל:
51.003

האגף לבריאות הנפש מפרט במסגרת נוהל זה את החשיבות החיונית בהעברת מידע נגיש וזמין במסגרות הטיפול השונות, לצורך הבטחת המשכיות ואיכות הטיפול.

לצורך כך מגדיר הנוהל תהליכי עבודה המיועדים להבטחת הרצף הטיפולי (במהלך אשפוז ובעת שחרור), לרבות תהליכי העברת מידע רלוונטי בעת שינוי מסגרת טיפולית והבניית תכנית טיפול מוגדרת.

עוד מגדיר הנוהל תפקיד של "מנהל מקרה" אותו יש למנות בתוך 48 שעות מעת קבלת המטופל,  ומפרט את סמכויותיו ותחומי אחריותו באשר למעקב אחר המטופל; שיפור התיאום בקרב הצוות המטפל; התעדכנות שוטפת במהלך הטיפול; ווידוא עמידה בתכנית הטיפול שנקבעה; תיאום המשך טיפול ושיקום לקראת שחרור ועוד.

בנוסף, מפורטים בנוהל אלמנטים מדידים, בהתאמה לנהלי JCI רלוונטיים.

הנוהל ייכנס לתוקפו ביום 01.03.2016.

ניהול תכנית טיפול באשפוז

תאריך פרסום:
1/03/2016
מספר נוהל:
51.004

נוהל טיפול באירוע חריג בשירותי השיקום

תאריך פרסום:
1/02/2016
מספר נוהל:
85.001

קבלה ואשפוז בבית חולים

תאריך פרסום:
1/01/2016
מספר נוהל:
51.002

קבלה, בדיקה וטיפול במלר"ד לשם אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי

תאריך פרסום:
1/01/2016
מספר נוהל:
51.001

במסגרת נהלי אשפוז בבי"ח פסיכיאטרי, פורסם נוהל זה, המחליף את נוהל קבלת חולה – מיון (דצמבר 1995).

הנוהל מתייחס לסיכון הפוטנציאלי של מטופלים המגיעים למיום פסיכיאטרי (לעצמם ולאחרים), ולחשיבות בדיקתם ואבחנתם בהתאם לקריטריונים של דחיפות וקדימות הטיפול, התאמת השירותים הנדרשים להם וכיו"ב.

מטרת הנוהל – הגדרת השלבים בתהליך הקליטה, הבדיקה והשחרור של מטופל הפונה למלר"ד  (שחרור לקהילה או למחלקת אשפוז במוסד הרפואי); הבניית סטנדרטים אחידים מחייבים בתהליך; קביעת תהליך העברת מידע סדור למטופל ולמלוויו; מתן מענה ועדיפות למטופל לפי חומרת מצבו; וקביעת השירותים הרלוונטיים (ריפוי, שיקום, מניעה...) המתאימים לו.

הנוהל מפרט את שיטת הטיפול מרגע קליטת הפונה ע"י מזכירה רפואית, דרך אחות המיון ועד  לקבלת החלטה ע"י הפסיכיאטר הבודק.

עוד ישנה התייחסות ספציפית בנוהל לסיטואציות של בדיקה כפויה, עיכוב בטיפול, טיפול במצבי סיכון, וכן לעניין קבלת קטין למיון – תוך קביעת ההתנהלות הנדרשת במקרים אלו.

בנוסף מפורטים אלמנטים מדידים (בהתאמה לנהלי JCI) עליהם מבוסס הנוהל.

הנוהל ייכנס לתוקפו החל מיום 01.01.2016.

העברה ושמירת מידע בתחום בריאות הנפש

תאריך פרסום:
9/11/2015
מספר נוהל:
12/2015

בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש, שנכנסה לתוקפה ביום 01.07.2015, עברה האחריות הביטוחית בתחום זה לקופות החולים. המהלך דורש, מטבע הדברים, העברת מידע בין הגורמים המטפלים השונים, והחוזר קובע עקרונות לשמירת המידע הרגיש, למניעת חשיפתו לגורמים שאינם מוסמכים, להקפדה על מידתיות החשיפה הנדרשת ועוד.

בין היתר קובע החוזר כללים להסדרי העברת מידע, המתבססים על רלוונטיות המידע, זהות הגורם המעביר והמקבל (רופא ראשוני/ יועץ/ מטפל בבריאות הנפש וכיו"ב) ועוד.

לחוזר מצורפים 4 נספחים, מתוך נהלי אבטחת מידע של משרד הבריאות:

נספח א': ההנחיות לקופות החולים לניהול המידע הפסיכיאטרי במסגרת הרפורמה לבריאות הנפש (נכנס לתוקף יולי 20155)

נספח ב': סיווג מידע (נכנס לתוקף אוקטובר 2014)

נספח ג': טיפול במצעים (מצעי מדיה) טיפול מידע בבריאות הנפש (נכנס לתוקף ספטמבר 20122)

נספח ד': נוהל רפורמה בבריאות הנפש - העברת מידע ממרפאות לקופות החולים (נכנס לתוקף נובמבר 2014)

פיקוח ובקרה, מדידה, ניתוח ושיפור שירותי ברה"נ

תאריך פרסום:
1/07/2014
מספר נוהל:
17.004

נוהל פיקוח ובקרה נועד להבטיח את מתן השירותים המסופקים ע"י שירותי בריאות הנפש ואת איכותם, וזאת בהתאם לסטנדרטים קיימים של משרד הבריאות ואגף בריאות הנפש. עוד נועד הנוהל לקידום שיפור מתמיד של מערך ברה"נ ע"י מיסוד מנגנוני בקרה שונים.

בין היתר, הנוהל מגדיר את אופן ביצוע איסוף הנתונים הרלוונטים במסגרת ביצוע הבקרה, בדיקתם, הסקת מסקנות וקביעת פעולות נדרשות לשיפור תהליכים; לוחות זמנים מחייבים לפרסום דוח בקרה ועוד. 

בנספחים לנוהל מפורט הליך הבקרה, מבנה הדוח, והשיטה למיסוד פעולות מניעה ופעולות מתקנות.

התמודדות עם אובדנות בבתי החולים הפסיכיאטריים - נייר עמדה- 2013

תאריך פרסום:
2/06/2013
מספר נוהל:

בעקבות מקרה שנדון בבית המשפט ועניינו חקירת סיבות מוות (אובדנות) בבית חולים פסיכיאטרי, כתב פורום מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים ואיגוד הפסיכיאטריה את עמדתו בנושא.

בנייר העמדה מתואר תחום הטיפול בחולים אובדניים כתחום עיסוק ראשי בפסיכיאטריה, ואולם האפשרות לצמצומו המוחלט של הסיכון האובדני אינה ריאלית, כפי שרופא כללי אינו מצופה למנוע כל חולי או סיבוך אצל מטופליו.

 

נייר העמדה מפרט את ההתגייסות המערכתית ללמידה והפקת לקחים בבתי החולים לאחר אירועי אובדנות, מתוך כוונת מניעה עתידית, ככל הניתן.

 

עוד מתייחס נייר העמדה למימד האחריות האישית (משפטית ומוסרית) של המטופל עצמו בהקשר זה.

 

בנוסף נבחן בנייר העמדה האיזון שיש לבצע בין הרצון לטפל, לרפא ולשקם את המטופלים, לבין הצורך בהענקת סביבה תומכת, שיקומית, הכוללת איכות חיים סבירה. מתן ביגוד או סדין לשינה למטופל הם אלמנטריים לאיכות חיים זו, אף שתיאורטית יכולים להוות כלי עזר לניסיון אובדני.

המתח הקונסיסטנטי בין הרצון לשמור על כבוד החולה וצלם אנושיותו, לבין הרצון להגן עליו מפני עצמו מלווה את הצוות המטפל מדי יום, בכל החלטה.

 

לגופו של מקרה, מציין נייר העמדה כי לדעת מחבריו, הטיפול שניתן ותהליך קבלת ההחלטות שליווה אותו – נמצאו בטווח ההחלטות הסביר, המידתי והראוי.

 

 

טיפול בחשד לאלימות כנגד חסרי ישע המאושפזים במערכת הבריאות

תאריך פרסום:
1/11/2012
מספר נוהל:
20/2012

חוק העונשין מחייב דיווח על חשד לפגיעה בקטין או חסר ישע, למשטרה או פקיד סעד. החובה גוברת על כל הוראה לשמירה על סודיות רפואית ואף על התנגדות האדם עצמו למסירת הדיווח. (הגדרת "חסר ישע" בחוק: "מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו").

החוזר קובע, כי לאור עמימות ההגדרה החוקית, יש לראות בכל אדם המאושפז במחלקה פסיכיאטרית או גריאטרית בבחינת "חסר ישע", למעט מקרים חריגים. עוד נקבע, כי "מסירת דיווח כאמור (בחשד לפגיעה) ללא קבלת הסכמת המטופל או ללא ידיעתו, אמנם מהווה פגיעה באוטונומיה ובפרטיות של המטופל, אך יחד עם זאת להימנעות מדיווח יכולות להיות תוצאות קשות לא פחות".

נייר עמדה- הטיפול באנורקסיה נרבוזה במצב מסכן חיים

תאריך פרסום:
14/08/2012
מספר נוהל:

על אף הסיכון לחייהן, ישנן חולות אנורקסיה נרבוזה המסרבות לקבל טיפול, ועל כן עולה השאלה של טיפול בכפייה. נייר העמדה מציג את האפשרויות הטיפוליות החוקיות, כפי שמבין אותן האיגוד:

א. סעיף 15 ל חוק זכויות החולה: אם כי הסעיף אינו חל כאשר המטופלת כשירה והיא מסרבת אקטיבית לטיפול.

ב. טיפול כפוי בהחלטת אפוטרופוס:  מחייב כמובן מינוי של אפוטרופוס ע"י בית המשפט, בדרך כלל הורה, המתקשה לעתים להתמודד מול לחציה של הבת החולה. כמובן שימוש באפשרות זו היא לעתים קשה ליישום פרקטי.

ג. טיפול / אשפוז בכפייה, בהתאם ל חוק טיפול בחולי נפש: מתוך התפיסה שהחולות הינן חסרות שיפוט, בעלות מחשבות שווא ביחס לתפיסת גופן.

האיגוד קורא בנייר העמדה ליישם את חוק טיפול בחולי נפש גם על חולות אנורקסיה נרבוזה בסכנת חיים, וממליצים על יחידות ייעודיות בבתי"ח כלליים לשם כך.

 

הערת היחידה לניהול סיכונים: גם בית המשפט התמודד עם הקושי המתואר כאן - ראה פירוט במסגרת "שאלות ותשובות" בפרק זה, וכן בפרק "פסקי דין".

העברת מידע רפואי בין רופא פסיכיאטר לבין רופא מטפל ראשוני בקהילה

תאריך פרסום:
14/12/2009
מספר נוהל:
42/2009

בהמשך לחוזר קודם, אשר התייחס לשחרור מטופל מבי"ח לאחר ניסיון אובדני (חוזר מנהל רפואה 29/2009), מדגיש חוזר זה את חשיבות העברת המידע הרפואי בין רופא פסיכיאטר המטפל בחולה (בקהילה או בבתי החולים) לבין הרופא הראשוני בקהילה - רופא המשפחה / הילדים. העברת המידע הרפואי חיונית להבטחת איכות האבחון, רצף הטיפול והמעקב הרפואי, הן הכללי והן הפסיכיאטרי. החוזר מדגיש, כי העברת המידע הינה בעלת חשיבות מיוחדת בעיקר לאחר ניסיון אובדני של מטופל.

נייר עמדה: הערכת הסיכון וגבולות האחריות מול המטופל האובדני- 2009

תאריך פרסום:
1/12/2009
מספר נוהל:

נייר העמדה מתייחס למורכבות ההתנהלות הטיפולית למול מטופל אובדני, ומבהיר כי אין מענה טיפולי גורף לסיכון האובדני, כאשר גם אשפוז פסיכיאטרי לא תמיד ימנע את המעשה.  האיגוד גורס, במסגרת נייר העמדה, כי גם למטופל האובדני (אשר כושר שיפוטו אינו פגום בצורה ניכרת) ישנה אחריות על פעולותיו והכרעותיו. על המטפל לאסוף את המידע הרלוונטי, להעריך את הסיכון האובדני, להפעיל שיקול קליני מושכל לאור הידע המקצועי ולבחור מבין חלופות ההתערבות האפשריות בנסיבות.

נסיונות התאבדות- התערבות, טיפול, שמירה מיוחדת ודיווח בבית חולים כללי / פסיכיאטרי

תאריך פרסום:
10/09/2009
מספר נוהל:
29/2009

כפי המתואר בנייר העמדה מטעם איגוד הפסיכיאטריה בישראל באותו עניין, מדגיש גם משרד הבריאות כי אין מענה טיפולי גורף לסיכון האובדני. קיים קושי פרקטי לנבא את הסיכון הנ"ל ולמנעו. ביכולת הפסיכיאטר לבצע הערכה קלינית ולהציע תכנית התערבות וטיפול להפחתת הסיכון. אין לראות בכל מעשה אובדני שלא נמנע כמשקף כשל בזיהוי, בהערכה או בהתערבות הטיפולית. יש לבחון את איכות האיזונים בעת שנלקחו, המשמעויות, הידע, הזהירות והמקצועיות בראייתם הכוללת, על מגבלותיהם. החוזר מתייחס גם למימד האחריות האישית של המטופל (אם הינו בעל שיפוט) וקובע, כי המטפל אינו אחראי על חייו של מטופל שביצע ניסיון התאבדות, אלא מתפקידו ללוותו במצוקתו ולעשות כל שביכולתו המקצועית למנוע ביצוע ניסיון התאבדות נוסף.

מטרת הנוהל: לוודא רצף אבחון, השגחה וטיפול למבצע ניסיון אובדני או שקיים לגביו חשש כי הוא עלול לבצע ניסיון שכזה. זאת החל מקבלתו למיון, עובר באשפוזו וכלה בהעברה לקהילה.

בין היתר מציג החוזר כלי חדש של פיקוח על המטופל חולה הנפש, בשם "שמירה מיוחדת" (בנוסף להסתכלות מיוחדת והשגחה מיוחדת, כפי הקבוע בתקנות הטיפול בחולי נפש). הגדרתה: "השגחה על מטופל ע"י איש צוות שמונה ע"י האחות האחראית, בהתאם להנחיות שניתנו ע"י רופא, שקבע את היקף השמירה הנדרשת ותנאיה, לרבות האפשרות לביצוע השמירה ע"י אנשי אבטחה בביה"ח" (לאחר קביעת נוהל פנימי בנושא).

נוהל תיעוד ודיווח על אירועי אלימות והתעללות במהלך טיפול פסיכיאטרי

תאריך פרסום:
1/06/2008
מספר נוהל:
60.002

מטרת הנוהל לקדם את יכולת הנהלת שירותי בריאות הנפש ומסגרות הטיפול בבריאות הנפש בניהול סיכונים במסגרות טיפול בתחום; בקרת איכות הטיפול; שמירת זכויות ובטחון המטופלים; שמירת הביטחון האישי של המטפלים וצוות היחידה.

הנוהל מגדיר מהו "אירוע אלים", כיצד יש לתעד אירוע שכזה, ומהו אירוע המחוייב בדיווח לשירותי בריאות הנפש. בהתאם לאמור בנוהל, לאיסוף נתונים בדבר אירועים אלו יש השלכות טיפוליות וארגוניות, והם בעלי חשיבות הן בתהליך הטיפול בחולה והן בהערכות מערך בריאות הנפש, לזיהוי מוקדים והתמודדות עם התופעה.

הנוהל כולל 3 נספחים שהם למעשה טפסי דיווח פרטניים וסטטיסטיים.

לציין כי נוהל זה הוחלף ע"י נוהל 85.001 אך ורק ביחס למסגרות שיקום.

בתי חולים פסיכיאטריים - נהלים

תאריך פרסום:
1/06/2005
מספר נוהל:
20 (40/96)

הנוהל מקבץ כמה וכמה נהלים, המתייחסים בין היתר לתהליכי קבלת חולה, יציאה לחופשה וחזרה ממנה, וכן טיפול בהיעדרות חולה מאושפז (בהקשר זה,  הנוהל דן בתהליך שיש לנקוט מרגע גילוי היעדרותו הלא מתוכננת של חולה נפש מבית החולים, אופי החיפוש שיש לבצע, חובת דיווח לגורמים שונים, תיעוד ועוד. אופי ההנחיות בנוהל משתנה בהתאם לסוג האשפוז - עפ"י צו; הוראת אשפוז; בהסכמה וכד'. לנוהל מצורפים 5 נספחים, ביניהם טופס הודעה למשטרה על נעדר מאושפז ממוסד פסיכיאטרי וכן על איתורו).

פניה דחופה לבית משפט לצורך מינוי אפוטרופוס על גוף או לצורך אישור פעולה רפואית - רענון

תאריך פרסום:
12/10/2004
מספר נוהל:
45/2004

הנוהל מרענן חוזר קודם בנושא (31/99), ומדגיש את החובה למילוי נאות של התעודה הרפואית והדו"ח הסוציאלי, לרבות התייחסות לתקופה הנדרשת למינוי האפוטרופוס, ולאופי המינוי (האם לפעולה רפואית נדרשת אחת או יותר מכך).

טיפול בתלונות ופניות הציבור בבריאות הנפש

תאריך פרסום:
1/06/2004
מספר נוהל:
75.004

מטרת הנוהל להגדיר הליך מסודר לטיפול בפניות ותלונות הציבור בתחום בריאות הנפש, על מנת לתת שירות הולם וטוב יותר, תוך שמירה על זכויות החולה ועל כבודו כאדם מחד, ושמירה על שלום הציבור מאידך. הנוהל מגדיר "אחראי" לטיפול בתלונות ויישום הנוהל במוסד. עוד מפורט הליך הטיפול בתלונות השונות, לרבות רישום ודיווח לגורמים המתאימים, ומצורפים 3 נספחי עזר.

נוהל טיפול מרפאתי כפוי

תאריך פרסום:
11/06/2003
מספר נוהל:
49/2003

מטרת הנוהל להגדיר הליך מסודר לביצוע צו משפטי או הוראת פסיכיאטר מחוזי לטיפול מרפאתי כפוי, ולפקח על התהליך במגמה לשמור על רצף הטיפול, על זכויות החולה ועל כבודו כאדם. לנוהל מצורפים 10 נספחים ומסמכים רלוונטיים לצרכי דיווח ויישום הנחיות הנוהל.

פניה דחופה לבית משפט לצורך מינוי אפוטרופוס על גוף, או לצורך אישור פעולה רפואית

תאריך פרסום:
18/08/1999
מספר נוהל:
31/99

מטרת הנוהל לאפשר התארגנות מהירה, מסודרת ומתואמת היטב בין כל הגורמים השותפים לתהליך הפניה לבית המשפט לשם מינוי אפוטרופוס לגוף. הנוהל מפרט את הליך מינויו של אפוטרופוס וקבלת הסכמה ממנו לצורך מתן טיפול רפואי לחסוי. הנוהל כולל 7 נספחים וטפסים שונים הרלוונטיים לתהליך.

נהלים בפסיכיאטריה - תיקון (נוהל 01 - בדיקת חולה במלר"ד; נוהל 02 - קבלת חולה לאשפוז; נוהל 15 - העברת חולה ממחלקה למחלקה באופן קבוע)

תאריך פרסום:
23/09/1997
מספר נוהל:
53/97