דלג על קישורי ניווט
אודות היחידה
ניהול סיכונים ברפואה
סוגיות ברפואה ומשפט
חקיקה וחידושי פסיקה
מאמרים


כניסה למורשים


דלג על קישורי ניווט
כלים לזיהוי אירועים חריגים בבית חולים
כללי
תמציות מאמרים
 

כללי
להזכירך, המידע המצוי באתר ניתן כשירות אינפורמטיבי, בלתי מחייב. אין לראות באמור בפרק זה הנחיה ו/ או משום עצה רפואית או משפטית. לעניין זה ראה תנאי שימוש

GTT - Global Trigger Tool: כלי לזיהוי אירועים חריגים בבית החולים

 

מבוא | עיקרון השימוש בכלי | צוות הסקירה | הדרכה להטמעת הכלי | יתרונות הכלי | גבולות המתודה | מחקרים

מבוא

החיפוש אחר דרכים שונות לזיהוי אירועים חריגים, על רקע מיעוט דיווחים מרצון מצד צוותי בתי החולים – נדון רבות, בעיקר בארה"ב. אמנם, בתיה"ח שם מספקים גם דיווחים מתוקף חוק, ואלה מהווים את השיטה הנפוצה ביותר כיום לזיהוי אירועים חריגים ברוב בתיה"ח; עם זאת, מחקרים מלמדים, ששיטת הזיהוי באמצעות דיווחים מחמיצה את רוב האירועים החריגים שמתרחשים בפועל.

על רקע זה, IHI (Institute for Healthcare Improvement) פיתח כלי, המשלב בין כלים ממוקדים יותר שפיתח קודם לכן לזיהוי אירועים חריגים, עבור יחידות ספציפיות (כגון טיפול נמרץ, ילודים, כירורגיה) ועבור סוגי סיכון ספציפיים (כגון מתן תרופות). מכאן שמו – "כלי גלובלי", בהיותו ישים בכל יחידות ביה"ח.

מדובר במתודה, שהשימוש בה צובר תאוצה בבתי חולים רבים בארה"ב ובבריטניה, וכן במוסדות לבקרת איכות ובקרב רגולטורים בארה"ב. מטרתה לזהות באופן מדויק אירועים חריגים המלווים בנזק למטופלים; להעריך את מידת הנזק באירועים הללו; ולמדוד שינויים בשיעורם לאורך זמן, בעקבות הכנסת שיפורים בבטיחות המטופל.

עיקרה של המתודה הוא סקירה בדיעבד של מדגם אקראי של רשומות אשפוז סגורות, תוך שימוש ב"טריגרים" (או רמזים) לזיהוי אפשרות לאירועים חריגים. כאשר נמצא "טריגר", הסוקרים בודקים האם אכן מדובר באירוע חריג ועד כמה הנזק חמור.

בעיקרון, בתי חולים יכולים להתאים את רשימת הטריגרים כרצונם.

הכלי מורכב מ - 6 קבוצות של טריגרים, ש - 4 מהן משמשות לסקירת רשומות  של יחידות ספציפיות בביה"ח (כירורגיה; טיפול נמרץ; ילודים ויולדות; רפואה דחופה) ו - 2 משקפות אירועים חריגים שיכולים להתרחש בכל ביה"ח (טיפול; מתן תרופות).

לראש הדף

עיקרון השימוש בכלי

הכלי משמש לסקירת מדגם מקרי של רשומות סגורות של מטופלים בוגרים, כאלה הכוללות סיכומי מחלה, גיליונות שחרור וקידוד. 

מפתחי הכלי ממליצים לדגום 20 רשומות בכל חודש מכל אוכלוסיית המטופלים הבוגרים ששוחררו מביה"ח (אפשר בבת אחת, פעם בחודש, אך עדיף 10 רשומות אחת לשבועיים). בכל מקרה, גם אם לביה"ח יש משאבים לדגימה גדולה יותר, הניסיון מלמד שדי במדגם מקסימלי של 40 רשומות בחודש בכדי שהכלי ימלא את ייעודו.

צוות הסקירה

צוות הסקירה כולל:

א. שני "סוקרים ראשיים של רשומות", בד"כ מצוות הסיעוד או הרוקחות. הניסיון מלמד, שאחיות מנוסות הן הסוקרות הטובות  ביותר.

ב. רופא, שתפקידו לאשר את הממצאים שהיו מוסכמים על שני הסוקרים, הן בדבר קיומו של אירוע חריג ברשומה מסוימת והן בדבר דרגת החומרה של האירוע. כמו כן, הרופא מספק הבהרות לשאלות של הסוקרים הקשורות ברשומות ספציפיות.

לראש הדף

הדרכה להטמעת הכלי

מעבר לתיאור מפורט של כל אחד מהטריגרים, והפניה למוסדות שצברו כבר ניסיון בהפעלת הכלי כדי ללמוד מהם (חלקם ידועי-שם כמו Mayo Clinic), הצגת הכלי מלווה בהדרכה מפורטת (להרחבה ראה תת-פרק "תמציות מאמרים"):

1. כיצד לקבוע את המדגם המקרי;

2. כיצד לבצע את סקירת הרשומות במהירות וביעילות, על סמך הניסיון שהצטבר בתקופת הניסוי של הכלי - מקסימום 20 דקות לרשומה, יהא גודלה אשר יהא (סוקרים מנוסים מסתפקים ב-10–15 דקות בממוצע לרשומה);

3. כיצד לקבוע על סמך קיומם של "טריגרים חיוביים" עד כמה אכן מדובר באירוע חריג;

4. כיצד למיין את האירועים החריגים בהתאם לחומרת הנזק;

5. כיצד לתמצת את הממצאים, עבור בדיקת הרופא;

6. כיצד לעבד את הנתונים שהתקבלו לאחר סיום הסקירה ע"י "הסוקרים הראשיים" ובדיקת הרופא;

7. כיצד לבחור סוקרים מתוך ביה"ח וכיצד להכשירם.

לראש הדף

יתרונות הכלי, בין השאר:

1.  מדובר בכלי מבוסס מחקר, שהשתכלל על סמך ניסיון מצטבר.

2.  הכלי פשוט, מצריך שעות עבודה מועטות וזול (כלומר, אינו דורש השקעה בטכנולוגיה), הן להכשרת מפעיליו בתוך ביה"ח והן להפעלתו השוטפת.

3.  הניסיון המצטבר מלמד, שבתי"ח מגלים כ – 90 אירועים חריגים ל- 1,000 ימי-מטופל, או 40 אירועים חריגים ל-100 אשפוזים. נמצא שכ – 30% - 35% מכל האשפוזים היו מלווים באירועים חריגים. ממצאים אלה מלמדים על הרגישות של הכלי (true positives), הרבה יותר מאשר דיווחים מרצון של מטפלים.

גבולות המתודה

1.  המתודה אינה מיועדת לזהות כל אירוע ואירוע, אלא ליצור גישה למדגם שדי בו כדי לקבוע את שיעורי הנזק ואת השיפורים לאורך זמן, לצורך תכנון פעולות הקשורות בבטיחות המטופל.

2.  האירועים שבהם מתרכזת המתודה כוללים רק כאלה שהם תוצאה של פעולה אקטיבית מצד המטפלים, ואינם כוללים מחדלים. כמובן, כאשר הסוקרים מזהים בדרך אגב נזקים כתוצאה ממחדלים, ניתן להתייחס גם אל האירועים הללו כאשר שוקלים צעדים לשיפור בבטיחות המטופל.

לראש הדף

מחקרים

שני מחקרים, שהשוו את GTT עם דרכים אחרות לזיהוי אירועים חריגים, ראויים ללימוד, מפני שהם כוללים השוואה גם עם כלי "גלובלי" נוסף - PATIENT SAFETY INDICATORS (PSI). הכלי פותח ע"י  (Agency for Healthcare Research and Quality) AHRQכאחד משני חלקים של פרויקט נרחב יותר, תחת הכותרת "אינדיקטורים של איכות – ארגז כלים לבתי חולים" ((AHRQ Quality Indicators™ Toolkit for Hospitals . הגרסה העדכנית ביותר של PSI היא ממרץ 2012.

א. דו"ח "אירועים חריגים בבתי חולים: שיטות לזיהוי אירועים"לתמצית הדו"ח לחץ כאן.

ב. מאמר – השוואת שיטות לזיהוי ולמדידה של אירועים חריגים: לתמצית המאמר לחץ כאן.