דלג על קישורי ניווט
אודות היחידה
ניהול סיכונים ברפואה
סוגיות ברפואה ומשפט
חקיקה וחידושי פסיקה
מאמרים


כניסה למורשים


דלג על קישורי ניווט
ההליך המשפטי
כללי
 

כללי
להזכירך, המידע המצוי באתר ניתן כשירות אינפורמטיבי, בלתי מחייב, אין לראות באמור בפרק זה הנחיה ו/ או משום עצה רפואית או משפטית לעניין זה ראה תנאי שימוש

פתיחת ההליך | בניית התיק המשפטי | קדמי משפט | הצעת פשרה | הגשת תצהירי עדות ראשית | הוכחות | סיכומים | פסק דין | ערעור | פשרה | סיכום

תביעה המוגשת לבית המשפט בעילה של "רשלנות רפואית" הינה תביעת נזיקין לפיצוי בגין נזקי גוף, שנגרמו עקב טיפול רפואי, שבמהלכו הופרה חובת זהירות, שאלמלא הפרתה לא היה מתרחש הנזק, או שהנזק שנגרם לא היה מוחמר.

לצורך הוכחת קיום העילה של רשלנות רפואית מתנהל ההליך המשפטי, אשר כולל בתוכו הן כללים פרוצדוראליים והן מהות. פרק זה ידון רק בצד הפרוצדוראלי של התביעה , ויציג בקווים כלליים את מהלכה השגרתי, על חלקיו השונים.

פתיחת ההליך:

ההליך המשפטי נפתח בהגשת כתב תביעה. על כתב התביעה לכלול את פרטי התובע, את פרטי בית המשפט (לרבות ציון העובדות המלמדות על סמכותו לדון בתביעה), את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה (לרבות מועד התרחשותה), וכן את הסעד המבוקש.

בנוסף, לצורך הוכחת טענותיו הרפואיות, על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, אשר תומכת בטענותיו אלו.

כתב התביעה מוגש לבית המשפט ולנתבע/ים, אשר מקבלים הזמנה לדין ורשאים להגיש את הגנתם אליו בפרק הזמן הנקוב בה (30 יום).

על כתב ההגנה לכלול את פרטי הנתבע ואת טענות ההגנה שלו (וביניהן, הכחשת טענות התובע, והעלאת טענות כדוגמת התיישנות, קיזוז ואשם תורם, במידה שהן רלבנטיות).

בנוסף לכתב ההגנה, ניתן להגיש יחד איתו גם כתב תביעה שכנגד (בדרך כלל לא רלבנטי בתביעות "רשלנות רפואית"), והודעת צד ג', אשר משמעותה בפועל היא צירוף של בעל דין נוסף לתביעה, אשר לדעתו של הנתבע הוא זה שצריך לפצות את התובע (באופן מלא או חלקי) על תביעתו.

אם אכן מוגשים כתבי טענות, כדוגמת "תביעה שכנגד" או "הודעת צד ג'", זכאים הצדדים הנתבעים להגיש כתבי הגנה בגינם. כן רשאים התובעים להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, אשר הוגש על ידי הנתבע.

לראש הדף ▲

בניית התיק המשפטי:

הליכים מקדמיים:

עם השלמת כתבי הטענות הראשוניים, שהם בגדר אבני המסד של התיק המשפטי, פונים הצדדים לבנייתו טפח על טפח. פעולות הצדדים עשויות לקבל גוונים שונים בהתאם לתיק, אך לרוב הן כוללות את המהלכים הבאים:

• השלמת איסוף מלוא הרשומה הרפואית של התובע, הן מן הגורם הרפואי הנתבע והן מגורמים רפואיים אחרים, אשר היו מעורבים בטיפול בו, קודם האירוע במהלכו ולאחריו.  (יצוין, כי איסוף הרשומה מבוצע באמצעות כתב ויתור על סודיות רפואית  עליו חתם התובע זה מכבר).

• העברת שאלונים ובקשה לגילוי ולעיון במסמכים

תקנות 105 – 111 לתקנות סדר הדין האזרחי  מאפשרות לכל צד לאסוף פרטים רבים על הצד שכנגד ועל גרסתו העובדתית לאירוע, באמצעות שאלונים מפורטים שהמענה עליהם נמסר בתצהיר. השאלון אינו מהווה תחליף לחקירה נגדית, ואינו מאפשר סטייה מן השאלות השנויות במחלוקת שבין הצדדים. לכן, כל שאלה אשר אינה רלבנטית, אין חובה לענות עליה. יצוין, כי התשובות לשאלון עשויות לשמש כראיה במהלך הדיון המשפטי, וכי בעל הדין רשאי לעשות שימוש במלואן או במקצתן, זולת אם בית המשפט הורה לו אחרת.

תקנות 112 – 118 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות לכל צד לדעת אילו מסמכים רלבנטיים מצויים ברשותו של הצד שכנגד, באמצעות בקשה לגילוי בתצהיר, וכן לעיין בהם ולהעתיקם. בעל דין שאינו מגלה מסמך שהיה עליו לגלותו, או שאינו נענה לדרישה לעיון במסמך, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראייה מטעמו, אלא ברשות ביהמ"ש.

• השלמת ההגשה של חוות דעת מומחים בשאלת האחריות (רשלנות וקשר סיבתי) ובשאלת הנזק .

לראש הדף ▲


קדמי משפט:

במקביל לניהול ההליכים המקדימיים, כמפורט לעיל, מתקיימים, לרוב, דיונים בבית המשפט, המכונים "קדמי משפט", שמטרתם לייעל את ניהול התביעה בבית המשפט. בקדמי המשפט מגדירים את הסוגיות השנויות במחלוקת, קובעים את דרכי הדיון בתיק, עוקבים אחר ההתקדמות וההשלמה של ההליכים המקדמיים, ומבררים את האפשרות לפשרה בין הצדדים.

סמכויות השופט בשלב קדם המשפט הן רבות, ומפורטות בהרחבה בסעיף 143 לתקנות סדר הדין האזרחי. במסגרת זו נתייחס רק למקצתן:

קביעת שלבי הדיון בתביעה והסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט:

כמפורט בהרחבה בפרק : "רשלנות רפואית – מהי?", לצורך הוכחת קיומה של עוולת הרשלנות יש להוכיח התקיימותם של שלושה רכיבים:
 *התרשלות-חריגה מסטנדרד רפואי סביר
 *נזק
*קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק הנטען

לעיתים, במסגרת שלב קדם המשפט, מגיעים הצדדים להסדר שעל פיו יושלם הדיון ברכיב זה או אחר של העוולה, קודם לדיון ברכיבים האחרים. במקרה זה מפוצל הדיון, והמשכו מתרכז באחד מן הרכיבים בלבד. החלוקה המקובלת היא לשאלת האחריות והנזק, כאשר, לרוב, הדיון מתרכז תחילה באחריות לנזק, ורק משזו מוכרעת, נפנים הצדדים, במידת הצורך, לכימותו.

לראש הדף ▲

הצעת פשרה:

במהלך הדיונים המתקיימים במסגרת קדם המשפט, נבדקת, לרוב, גם האפשרות לקדם פשרה בין הצדדים, אשר תחסוך בזמנו של בית המשפט, ותאפשר את סיום התיק בלא צורך בשמיעת ראיות ובכתיבת פסק דין.

באופן שכיח, כחלק מהניסיון לקדם פשרה, מתבקשים הצדדים להגיש לבית המשפט תחשיב  נזק, אשר בו מוצגת ההערכה הכספית של הנזק שנגרם לתובע. במסגרת תחשיב הנזק, על הצדדים להתייחס לכלל ראשי הנזק המקובלים (אבדן כושר השתכרות, עזרת צד ג', כאב וסבל ועוד) ולהעריכם. בנוסף, נוהגים הצדדים להתייחס בקצרה גם לשאלת האחריות, תוך שהם נעזרים בטיעוניהם לגביה, כדי לשכנע את בית המשפט לגבי גובה הפשרה הסביר במקרה הנדון.

לאחר קבלת תחשיבי הנזק, מתקיים, לרוב, דיון שבו מציע בית המשפט את הצעתו לפשרה. הצדדים רשאים לקבלה או לסרב לה. במידה שהצדדים אינם מגיעים לעמק השווה לאחר הצעת בית המשפט, ממשיכה התביעה להתנהל כסדרה.

לראש הדף ▲

הגשת תצהירי עדות ראשית

לקראת (או עם) סיום ההליכים המקדמיים, ובמידה שפשרה אינה מסתמנת, נקבע התיק לדיון "הוכחות", אשר במהלכו יביאו הצדדים את עדיהם ואת מוצגיהם בפני בית המשפט, כדי שיוכל להכריע בתביעה.

פעמים רבות, לצורך ייעול הדיון, דורש בית המשפט מן הצדדים להגיש את עדויותיהם הראשיות (דהיינו, את הגרסאות המלאות והמפורטות שלהם ושל עדיהם) על דרך של תצהיר. התצהיר  מחליף את החקירה הראשית, אשר במהלכה מוסר העד את עדותו בפני בית המשפט, במהלך הדיון, במענה לשאלות עורך הדין של הצד אשר הביא אותו לעדות. 

לראש הדף ▲

הוכחות:

כמצוין לעיל, במסגרת דיוני ההוכחות מביאים הצדדים בפני בית המשפט את עדיהם ואת מוצגיהם, כדי לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיהם.

שלב זה כולל חקירות ראשיות (ראה לעיל) וחקירות נגדיות, אשר במהלכן נחקר העד על ידי עורך דינו של הצד שכנגד, בנסיון לקעקע את גרסתו ואת אמינותו של העד, ולשכנע את בית המשפט כי יש להעדיף את גרסת מרשו על פני גרסת העד של הצד השני.

בתום החקירה הנגדית רשאי הצד אשר זימן את העד לשוב ולחקור אותו חקירה חוזרת בעניינים הנובעים מהחקירה שכנגד.

במהלך החקירות רשאים הצדדים להתנגד לשאלה שהוצגה לעד, ובית המשפט, לאחר שמיעת נימוקי הצדדים, יכריע בדבר קבילותה של השאלה. כן רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון, להציג לעד כל שאלה, ולשוב ולקרוא לעד שכבר נחקר ( תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי )

לראש הדף ▲

סיכומים:

בתום שלב ההוכחות מסכמים הצדדים את טיעוניהם, בהתאם לעדויות ולמוצגים שהובאו בפני בית המשפט, כדי לשכנע את בית המשפט בנכונות עמדתם.

הסיכומים יכולים להיעשות בעל-פה, אך לרוב מתבקשים הצדדים להגישם בכתב לבית המשפט, במועדים אשר נקבעו על ידו.

לראש הדף ▲

פסק דין:

בתום ההליך, לאחר שמיעת מלוא הראיות וקבלת סיכומי הצדדים, כותב בית המשפט את פסק דינו בתיק, תוך שהוא מתייחס לכלל הרכיבים של העוולה הנטענת, ומכריע האם התקיימו או נעדרו.

פסק הדין משלים את ההליך המשפטי ומביאו לידי סיום (זולת מקרה בו מוגש ערעור בגינו לערכאה גבוהה יותר).

לראש הדף ▲

ערעור:

ככלל, לכל צד שמורה הזכות להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר על פסק הדין של בית המשפט, אשר דן בתביעה.

על המערער לכלול בערעור את פרטיו, את פרטי התביעה בגינה מוגש הערעור, ואת נימוקיו לערעור. כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור.

במהלך הדיון בערעור, ישמיע המערער את טענותיו לביסוס הערעור, וכן ישמעו טענות המשיב נגד הערעור. אם בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון שהחלטת בית המשפט בערכאה הקודמת טעונה שינוי, עליו להקדים ולהגיש ערעור שכנגד, תוך 30 ימים מיום שבו הומצא לו כתב הערעור.


בית המשפט שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתת, או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש, או ליתן החלטה נוספת או אחרת ככל שיחייב הענין.

יצוין, כי בית המשפט רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם הערעור מתייחס רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד.

לראש הדף ▲

פשרה:

לאורך חיי התיק כולו, עד למועד קבלת פסק הדין, רשאים הצדדים להגיע ביניהם לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. הסיבות לפשרה, לרבות שיעורה, יכולות להיות מגוונות: רצון הצדדים לזרז את סיום הטיפול בתיק, מחשבותיהם אודות עמדת בית המשפט, הערכת סיכוייהם לזכות באהדתו של בית המשפט, ועוד.

לראש הדף ▲

סיכום:

חשוב לזכור, כי ההליכים והמהלכים אשר פורטו לעיל הינם רק האכסניה לפעילות המשפטית, וכי העיקר שמור למהות, הכוללת עובדות, שאלות רפואיות, ושאלות משפטיות. עם זאת, ניהול נכון של התביעה, ושימוש מיומן בפרוצדורות של ניהול המשפט, מסייעים לא פעם לצד בהוכחת גרסתו ובשכנוע בית המשפט בעמדתו.

לראש הדף ▲