דלג על קישורי ניווט
אודות היחידה
ניהול סיכונים ברפואה
סוגיות ברפואה ומשפט
חקיקה וחידושי פסיקה
מאמרים


כניסה למורשים


דלג על קישורי ניווט
אתיקה רפואית
כללי
נהלים וחוזרים
שאלות ותשובות
תמציות מאמרים
 

כללי

שבועת הרופא | עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל | קוד אתי | ועדות אתיקה

העיסוק בסוגיות של אתיקה רפואית מהווה נדבך משמעותי בפעילות ניהול סיכונים ברפואה, ולמעשה לא ניתן לבודד את הנושא כאשר עוסקים בסוגיות מדיקולגליות, שכן בנקודות ההשקה הרבות שבין רפואה ומשפט עולות סוגיות אתיות-מוסריות, שלא תמיד אפשר למצוא להן מענה מוסדר בחוק או בהנחיה קונקרטית.

בין הנושאים המרכזיים המעלים שאלות של אתיקה ומוסר ניתן למנות, למשל, סוגיות הנוגעות לקטינים, קשישים, חולי נפש ואוכלוסיות נוספות (בהקשר של קבלת הסכמה מדעת לטיפול); סוגיות המערבות שיקולים כלכליים ברפואה (רפואה במציאות של משאבים מוגבלים; הקשר בין רופאים לחברות תרופות); יחסי רופא-מטופל (אמירת אמת לחולה; יכולת רופא לסרב לבצע טיפול הנוגד את השקפתו; קבלת טובות הנאה ממטופל); טיפולים ייחודיים (הפסקות הריון בגבול החיות; טיפולי פוריות לנשים בגיל מבוגר; הנדסה גנטית) ועוד.

שאלות שכאלו, המציגות היבטים הנוגעים לאתיקה רפואית, תופסות מקום מרכזי בשיח הציבורי, המשפטי והרפואי כאחד, כאשר יועצים משפטיים ויחידות לניהול סיכונים במוסדות רפואיים נדרשים פעמים רבות לתת מענה לצוותים הרפואיים המתלבטים, טרם קבלת החלטה כיצד לפעול.

כאמור, תחום זה של אתיקה רפואית הינו רחב היקף, כאשר מטבע הדברים, לא נוכל לעסוק במכלול הסוגיות המתעוררות בהקשר זה. עם זאת, ולאור חשיבותו ומרכזיותו של הנושא, מצאנו לנכון לייחד פרק לנושא מורכב זה, במטרה לגעת בכמה דילמות מרכזיות העולות בקרב צוותים מטפלים, תוך הצגת מאמרים, הנחיות ותשובות לשאלות המעלות דילמה אתית.

לראש הדף 

שבועת הרופא

את הבסיס לעיסוק באתיקה ברפואה ניתן למצוא במסגרת "שבועות הרופא" השונות, במסגרתן מתחייב הרופא לפעול בהתאם לכללים ולעקרונות מוסריים-אתיים:

בקרב הציבור הרחב מוכר המונח "שבועת היפוקרטס", כנוסח התחייבות של רופאים בראשית דרכם לתת טיפול אתי, מוסרי ומקצועי. השבועה נחשבת כבסיס לאתיקה הרפואית המודרנית, אולם אינה מהווה מסמך משפטי מחייב. בשבועה מתחייב הרופא לנסות להציל חיים, לא לגרום נזק לחולה, לנהוג בטוהר מידות ולשמור על סודיות רפואית. היות שבשבועה המקורית מופיעים סעיפים שאינם רלוונטיים לימינו, מקובל כיום להשתמש בנוסחים מודרניים המבוססים על הגרסה הקדומה. בנוסחים אלו יש התייחסות לעניינים נוספים שלא מופיעים בנוסח המקורי, כגון החובה לתת טיפול שיוויוני לכל אדם באשר הוא אדם.

בשנת 1952 קיבלה השבועה נוסח עברי על ידי ד"ר ליפמן היילפרין, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים הדסה בירושלים. הנוסח מוכר בשם "שבועת הרופא העברי". בין היתר נאמר בשבועה: "... ושמרתם עד מאוד חיי האדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים, ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם גר, אם נוכרי ואם אזרח, אם נקלה ואם נכבד".

עוד קיים נוסח בשם "תפילה לרופא", אשר חוברה ע"י הרמב"ם, וכוללת בתוכה בקשה לאל כי יסייע לרופא בעבודתו מתוך תחושה של שליחות ואהבה למטופליו, שהם ברואי האל: "תן בליבי האהבה לאומנותי ולבריותיך ואל תיתן לאהבת הבצע ולשאיפת התהילה והכבוד להתערב בעבודתי... אמץ וחזק כוחות גופי ונפשי להיות תמיד מוכן להושיע לדל ולעשיר, לטוב ולרע, לאוהב ולשונא, וכי אראה תמיד בחולה רק את האדם".

התפתחות מודרנית של שבועות אלו ניתן למצוא בהצהרת ג'נבה של ההסתדרות הרפואית העולמית WMH The World Medical Association – Declaration of Geneva Physician's Oath(ההצהרה אומצה ע"י העצרת הכללית של ארגון הרופאים העולמי בג'נבה, שווייץ, בספטמבר 1948 ותוקנה בכינוס ה-22 של הארגון, בסידני, אוסטרליה, באוגוסט 1968). ההצהרה מסדירה את כללי האתיקה של הרופאים , וכוללת, בין היתר, התחייבות של הרופא להציב את בריאות החולה כשיקול הראשון במעלה; עיסוק במקצוע הרפואה "with conscience and dignity"; הימנעות משיקולים זרים כדוגמת דת, גזע, לאום או מעמד סוציאלי בעת מילוי חובתו המקצועית כלפי המטופל.

גם בארץ גובשו ונוסחו כללים וניירות עמדה בנושא אתיקה רפואית, ע"י הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל. בין היתר ניתן למצוא את האמירות הבאות:

1. ייעודו של הרופא לשמור על בריאותו הגופנית והנפשית של האדם ולהקל את סבלו תוך כיבוד החיים וערך האדם, ללא הבדל גיל, מין, גזע, דת, לאום, מעמד חברתי, מעמד כלכלי, אידאולוגיה פוליטית, בעת שלום כבעת מלחמה.

2. החולה הוא אדם הזקוק לעזרה ותלוי ברופא. הרופא יעניק לו מלוא תשומת הלב, וישתמש בכל הידע ובכל האמצעים שברשותו לקביעת אבחנה ולטיפול. טובתו של החולה הנתון לטיפולו של רופא תהיה בראש מעייניו וקודמת לכל עניין אחר.

3. בהוראותיו ובפעולותיו הרפואיות, לא תהיה על הרופא מרות זולת מצפונו הרפואי.

ניתן לראות כי המקורות השונים לכללי האתיקה של הפרופסיה הרפואית מתמקדים, רובם ככולם, בכבוד המקצוע והחובה לפעול תמיד לטובת החולה באשר הוא אדם.

לראש הדף 

עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל

ההסתדרות הרפואית מצהירה באתר הר"י כי היא פועלת רבות, באמצעות הלשכה לאתיקה, על מנת להטמיע בקרב הפרופסיה הרפואית את הכללים האתיים בכל דרך אפשרית. זאת באמצעות קידום החינוך והמודעות להתנהגות אתית נאותה בקרב הרופאים בישראל; החלטות, כללים וניירות עמדה בנושאים אתיים; ופעילות ציבורית לשם השפעה על עמדות הציבור וקידום חקיקה בהקשר האתי של מעמד הרפואה בארץ.

ניתן למצוא ניירות עמדה והמלצות של הר"י להתנהלות אתית נכונה בנושאים שונים, במסגרת תת-פרק "חוזרים ונהלים" בפרק זה.

עוד מפעילה ההסתדרות הרפואית מוקד טלפוני לקבלת פניות מרופאים במסגרות מסוימות, הנתקלים תוך כדי עבודתם בדילמות אתיות, לרבות התנהלות בעייתית של המוסד בו הם מועסקים המתנגשת עם חובות אתיות, וכן סוגיות של ניגוד עניינים בין חובת הרופא כלפי המעסיק לחובתו כלפי מטופליו. חלקן של הסוגיות מובאות לדיון בפני הלשכה לאתיקה של הר"י.

לראש הדף 

קוד אתי

ארגונים מקצועיים רבים בתחומי הרפואה, סיעוד ופרא-רפואה, מצאו לנכון לנסח ולפרסם קוים מנחים בדמות "קוד אתי" לעוסקים בתחום, בארץ ובעולם.

בישראל, ניסחה ההסתדרות הרפואית קוד אתי רפואי, הכולל את ערכי היסוד של האתיקה הרפואית, חובותיו הכלליות של רופא, כללי אתיקה וכן ניירות עמדה של הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית. קובץ זה עודכן לאחרונה בספטמבר 2009.

בנוסף, ניתן למצוא "קודים אתיים" של מסגרות שונות, כדוגמת הקוד האתי לאחיות ולאחים בישראל מטעם הסתדרות האחיות והאחים בישראל (פברואר 2004); כללי התנהגות מקצועית של איגוד הכירורגים בישראל (אפריל 2008) "הנשענים על עקרונות האתיקה הרפואית והחוק, ועל ערכי יושרה והגינות מקצועית"; הקוד האתי של מגן דוד אדום בישראל; הקוד האתי לרוקח (אפריל 2003); הקוד האתי של הפיזיותרפיסטים בישראל; ואפילו - קוד אתי לדולות מתלמדות (התנהגות בחדר לידה) וקוד האתיקה למטפלים ברפואה סינית.

קוד אתי מוכר וידוע בעולם הינו "קוד נירנברג", אשר גובש בעקבות משפט הרופאים בגרמניה בשנים 1946-1947, במסגרתו הועמדו לדין 23 פושעי מלחמה נאציים בגין ביצוע "ניסויים רפואיים" בגופם של אסירים במחנות. בעקבות קוד נירנברג ועל בסיסו נוסחה ב-1964 "הצהרת הלסינקי", המגדירה את המותר והאסור בעת ביצוע מחקר ביו-רפואי המערב בני אדם. ההצהרה מופיעה בישראל בנוסחה המלא במסגרת תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), תשמ"א-1980, ובעלת מעמד של חקיקה מחייבת.

לראש הדף

ועדות אתיקה

במסגרת החקיקה בישראל אנו מוצאים מס' מקרים בהם נדרשת הקמתן של ועדות אתיקה, בעניינים הנוגעים לעולם הרפואה.

סעיף 24 לחוק זכויות החולה מחייב את מנכ"ל משרד הבריאות למנות ועדות אתיקה, כאשר כל ועדה תהיה מורכבת מ-5 חברים: אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי; שני רופאים מומחים, כל אחד מתחום התמחות אחר; פסיכולוג או עובד סוציאלי; נציג ציבור או איש דת.

החוק מפרט סמכויות שונות של הועדה, ובכלל זה אישור לא למסור מידע למטופל באם התרשמה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל; אישור מתן טיפול רפואי ללא הסכמת המטופל (בהתקיים תנאים מסוימים הקבועים בחוק); אישור מסירת המידע רפואי אודות מטופל לאחר קביעה כי הדבר חיוני להגנה על בריאות הזולת או הציבור; דיון בהשגה שהוגשה ע"י מטופל / נציגו בעקבות דיוני ועדת בקרה ואיכות בטענה כי ממצאים עובדתיים לא תועדו ברשומה רפואית.

תקנות זכויות החולה (דרכי מינוי, תקופת כהונה, וסדרי עבודה של ועדות אתיקה), תשנ"ז-1996, מוסיפות מידע בדבר התנהלותן של ועדות אלו.

חוק מידע גנטי מוסיף סמכויות לוועדות האתיקה המוקמות מכח חוק זכויות החולה, לרבות הסמכות לאשר מסירת מידע גנטי למטפל אחר על אף התנגדות הנבדק (כאשר שוכנעה, בין היתר, כי מסירת המידע נחוצה לשמירה על בריאותו של קרוב או לשיפור בריאותו, וכן למניעת מוות, מחלה או נכות חמורה של אותו קרוב, לרבות קרוב שטרם נולד).

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע אף הוא, בסעיף 19לה(ז), כי במידה ומבטח החליט לתת למבוטח יחס שונה או סירב לבטח אדם, רשאי רופאו של המבטח, באישורה של ועדת אתיקה, שלא למסור את הנימוקים והמידע עליהם התבסס המבטח בקבלת ההחלטה, באם המידע או הנימוקים עלולים לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית, או לסכן את חייו.

לראש הדף