דלג על קישורי ניווט
אודות היחידה
ניהול סיכונים ברפואה
סוגיות ברפואה ומשפט
חקיקה וחידושי פסיקה
מאמרים


כניסה למורשים


דלג על קישורי ניווט
ועדות בדיקה / בקרה ואיכות
כללי
חקיקה
תמציות פסקי דין
 

כללי
להזכירך, המידע המצוי באתר ניתן כשירות אינפורמטיבי, בלתי מחייב, אין לראות באמור בפרק זה הנחיה ו/ או משום עצה רפואית או משפטית לעניין זה ראה תנאי שימוש

מנגנונים לבדיקת ארועים חריגים   ועדת בדיקה | הסמכות להקים ועדת בדיקה | הרכב ועדת בדיקה הממצאים והמסקנות של ועדת בדיקה | פרוטוקול דיוני הועדה | שיקולי בית המשפט בבקשה לגילוי פרוטוקולים חסויים ועדת בקרה ואיכות הסמכות להקים ועדת בקרה ואיכות ממצאים, מסקנות ופרוטוקלים של דיוני הועדה

מנגנונים לבדיקת אירועים חריגים

חלק בלתי נפרד מפעילותו של המוסד הרפואי הינו בדיקת אירועים חריגים ונקיטת פעולות מניעה, כמו גם טיפול בתלונות ביחס לטיפול הרפואי.

המנגנונים לבדיקת אירועים ולבקרת איכות מוסדרים בין השאר בחוק זכויות החולה.

לראש הדף ▲ 

ועדת בדיקה

בהתאם לסעיף 21 לחוק זכויות החולה, ועדת בדיקה היא ועדה המוקמת לשם בדיקת תלונת של מטופל או של נציגו, או לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי.

לראש הדף ▲ 

הסמכות להקים  ועדת בדיקה נתונה בידי הגורמים הבאים:

  1. מנהל מוסד רפואי - לגבי טיפול רפואי שניתן במסגרת אותו מוסד;
  2. מנהל קופת חולים - לגבי טיפול רפואי שניתן במוסד ממוסדות קופת החולים;
  3. המנהל הכללי של משרד הבריאות או אדם שהוסמך על ידיו.

לראש הדף ▲ 

הרכב ועדת הבדיקה:
על פי נוהל ועדות הבדיקה המתמנות על ידי נציב תלונות הציבור במשרד הבריאות, מספר חברי הועדה צריך להיות אי-זוגי. חברי הועדה הם רופאים בכירים בתחומי המומחיות הרלבנטיים (בדרך כלל שני רופאים) ועורך דין. מבין חברי הועדה מתמנה יושב ראש, אשר אחראי למהלכה התקין של עבודת הועדה ועל עבודתה ברציפות עד לסיום ולהגשת דו"ח מסכם. על פי הנוהל, הועדה תפעל תמיד בהרכב מלא ותקבל לידיה את כל המסמכים שתמצא לנכון לבקש. הועדה רשאית לזמן את כל מי שתמצא לנכון, והיא מתעדת את מהלך ישיבותיה בפרוטוקול.

לראש הדף ▲ 

הממצאים והמסקנות של ועדת הבדיקה:
על פי חוק זכויות החולה, הממצאים והמסקנות של ועדת בדיקה יימסרו למי שמינה אותה, למטופל הנוגע בדבר וכן למטפל אשר עלול להיפגע ממסקנותיה.

לראש הדף ▲ 

פרוטוקול דיוני הועדה:
בהתאם לחוק, פרוטוקול דיוני הועדה נמסר רק למי שמינה אותה ולמנכ"ל משרד הבריאות. עם זאת, בית המשפט רשאי להורות על מסירת הפרוטוקול למטופל, אם מצא כי הצורך בגילויו לעשיית צדק עדיף מן העניין שיש באי גילויו.

לאור זאת, הועדה אינה רשאית להעביר למטופל את פרוטוקול הדיונים, מיוזמתה או לפי בקשת המטופל, ושומה על המטופל אשר מבקש לחשוף את פרוטוקול דיוני הועדה לפנות בהליך לבית המשפט, בין במסגרת הליך קיים ובין בהליך עצמאי ונפרד.

כמו כן, כאשר יש חשד למעשה פלילי, רשאי מנכ"ל משרד הבריאות להורות כי לצורך ניהול החקירה או ההליך המשמעתי יימסר הפרוטוקול לידי האדם המוסמך לכך, וכן למטפל שנגדו הוגשה התלונה או נפתח ההליך.

לראש הדף ▲ 

שיקולי בית המשפט בבקשה לגילוי פרוטוקולים חסויים:

במהלך השנים דנה הפסיקה, בפסקי דין רבים, בשיקולים שעל ביהמ"ש  לשקול שעה שמוגשת בקשה לחשיפת הפרוטוקולים של דיוני הועדה. בחודש נובמבר 2005 יצא מלפני בית המשפט העליון פסק דין חדש ובו סקירה נרחבת של הסוגיה (ע"א 4708/03)

בפסק הדין נקבע, שהאיזון בין הערכים העומדים בבסיס סעיף 21 הינו איזון אנכי, היינו, הערך המוגן ע"י החיסיון (קידום ושיפור הרפואה) הינו "גבוה" נורמטיבית מזכותו של הפרט לעיין בפרוטוקול, מאחר שזכה להעדפתו של המחוקק.

ביהמ"ש קובע, כי חשיפת הפרוטוקולים תתאפשר רק  כאשר יש אפשרות סבירה לפגיעה ממשית בעשיית הצדק. לאור עיקרון זה בוחן ביהמ"ש שורה של מצבים שנדונו בפסיקה קודמת (תוך שהוא מציין שאין המדובר ב"רשימה סגורה"), ומיישמם בהתאם. להלן עיקריהם:

ראיות חלופיות – כאשר קיימות ראיות חלופיות לפרוטוקול, בפועל או בכוח, ובאמצעותן ניתן להוכיח את התביעה גם בלא לגלות את הפרוטוקול, לא ייחשף הפרוטוקול. רק במקרים שבהם אין תחליף סביר לראיות שנאספו ע"י ועדת הבדיקה, הדבר יצדיק את חשיפתו.

חסר או ליקוי ברשומה הרפואית – כאשר יש חסר ברשומה הרפואית בנושא חשוב שאיננו מאפשר את בירור התובענה, או מכביד באופן ממשי על הבירור, או כאשר יש ליקויים אחרים אשר דבקו ברשומה הרפואית, עשוי הדבר להצדיק את חשיפת הפרוטוקול, ובלבד שהפרוטוקול מכיל ראיות בעלות חשיבות שאין סיכוי כי תמצאנה ברשומה הרפואית, ואין דרך אחרת להוכיחן.

גילוי הפרוטוקול לשם בחינתן של ראיות המוצגות במשפט –  ביהמ"ש קובע, כי יש מקום לגלות את הפרוטוקול כאשר קיים בסיס ראייתי לקיומה של אי התאמה מהותית בין העדות הנמסרת בביהמ"ש לבין עדות העד בפני ועדת הבדיקה. בנוסף, גילוי הפרוטוקול יכול להיות מוצדק גם במקרים שבהם נפלו סתירות מהותיות בעדותו של עד בביהמ"ש, אשר מסר גם עדות בפני הועדה, או כאשר נפלו סתירות בין עדות עד בביהמ"ש לעדים אחרים, או כאשר הועלו ספקות רציניים לגבי מהימנות גרסתם של עדים אשר העידו בפני ועדת הבדיקה, או כאשר עדים שהעידו בפני הועדה אינם זוכרים את האירוע.

גילוי הפרוטוקול עקב ליקוי או חסר בהליך המתקיים בפני ועדת הבדיקה ובמסקנותיה - ליקויים ו/או כשלים בעבודת הועדה כשלעצמם, ו/או כשלים במסקנותיה, אינם יכולים להצדיק את חשיפת הפרוטוקולים, שכן ברוב המקרים חשיפת הפרוטוקולים לא תקדם את עשיית הצדק. עם זאת, תהיה הצדקה לגילוי הפרוטוקול אם יתברר שהעדים עשו יד אחת להסתיר את האמת מפני הועדה, או במקרים שבהם הועדה מתקשה לקבוע ממצאים בשל בעיות הקשורות במהימנות העדים שעמדו בפניה, או כאשר עולה חשד ממשי שהועדה נתנה ידה לשיבוש ההליך המתקיים בפניה.

גילוי הפרוטוקול עקב חשש להתרשלות בטיפול הרפואי - בדרך כלל שיקול זה לא יצדיק גילוי הפרוטוקולים, ובכל מקרה שיקול זה אינו יכול, כשלעצמו, לתמוך בהסרת החיסיון.

לראש הדף ▲ 

ועדת בקרה ואיכות
להבדיל מועדת בדיקה, ועדת בקרה ואיכות אינה מוקמת כתוצאה מתלונה של מטופל. היא מוקמת, על פי הגדרתה בסעיף 22 לחוק זכויות החולה, לצורך שיפור האיכות של שירותי הבריאות והטיפול הרפואי.

לראש הדף ▲ 

הסמכות להקים  ועדת בקרה ואיכות נתונה בידי הגורמים הבאים:

  1. מנהל מוסד רפואי.
  2. מנהל קופת חולים.
  3. המנהל הכללי של משרד הבריאות.

לראש הדף ▲ 

ממצאים, מסקנות ופרוטוקול דיוני הועדה:

על פי חוק זכויות החולה, תוכן הדיונים שהתקיימו בועדת הבקרה והאיכות, הפרוטוקול, כל חומר שהוכן לשם הדיון ושנמסר לה, סיכומיה ומסקנותיה, יהיו חסויים בפני כל אדם, לרבות המטופל הנוגע בדבר, ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי.

על פי החוק, רק מי שמינה את הועדה רשאי לקבל את הסיכומים, את המסקנות, את הפרוטוקול וכל חומר אחר שנמסר לועדה.  עם זאת, ממצאים עובדתיים שקבעה ועדת הבקרה והאיכות, הנוגעים למצבו של מטופל, לטיפול בו ולתוצאותיו, יתועדו ברשומה הרפואית מיד עם קביעת הממצאים, אם לא היו רשומים בה קודם לכן, ויהיו חלק ממנה. יצוין, כי במידה שהמטופל או נציגו סוברים כי ממצאים עובדתיים לא תועדו, כאמור, ברשומה הרפואית, הם רשאים להגיש השגה לועדת האתיקה, אשר תבדוק  את ההשגה ותכריע בה.

כפי שניתן ללמוד מלשון החוק, החיסיון שמעניק המחוקק לפעילות הועדה הוא מוחלט. כאשר מדובר בועדת בקרה ואיכות, שמטרתה לבחון תקלות כדי לשפר את מערכת הבריאות לטובת כלל הציבור, האינטרס הציבורי בכללותו גובר עד כדי מניעה מוחלטת של חשיפת פרוטוקול הדיונים, וזאת כדי שהמעידים והמשתתפים בדיוני הועדה יוכלו להתבטא בחופשיות וללא מורא.

לראש הדף ▲