דלג על קישורי ניווט
אודות היחידה
ניהול סיכונים ברפואה
סוגיות ברפואה ומשפט
חקיקה וחידושי פסיקה
מאמרים


כניסה למורשים


דלג על קישורי ניווט
חוק השתלת איברים
כללי
חקיקה
 

כללי
חוק השתלת איברים

רקע |  המצב המשפטי ערב חקיקת החוק  |  איסור סחר באברים |  המרכז הלאומי להשתלות|  השתלת אבר שניטל מתורם חי |  ועדות ההערכה |  התנאים לאישורבקשה לתרומה מאדם חי   |  סמכויות ועדות ההערכה, אופן פעולתן וההליכים לאישור הבקשה  |  נטילת אבר מקטין או חסוי  בקשה לאישור תרומה שלא למען נתרם מסויים   | תשלום והחזר כספי עבור הוצאות הוקרה לתורם |  השתלות אברים שניטלו מנפטרים |  אברים שניטלו מנפטרים וניתנים לשימורהסכמת אדם בחייו לתרומת אברים לאחר מותו סייג לאיסור תמורה  | הוצאות קבורה שלנפטר שאבריו נתרמו  |חובת הדיווח למרכז להשתלות  | מאגר המידע  | סודיות 

רקע

הנושא של  תרומות ושל השתלות אברים נמצא על סדר יומן של החברה ושל התקשורת הישראלית בשנים האחרונות. כידוע, קיימים מאות חולים בישראל הממתינים להשתלות אברים מצילות חיים.

חולים הממתינים לתרומה יכולים לקבל אבר משני מקורות: האחד, מנפטרים שאבריהם ראויים להשתלה, והשני, מתורמים חיים. על פי נתוני המרכז הלאומי להשתלות ממרץ 2008, אחוז הנפטרים שאיבריהם מנוצלים להשתלות (מתוך כלל הנפטרים שאיבריהם ראויים להשתלה) עומד בישראל על פחות מ 50% , זה שיעור נמוך ביחס לרבות מהמדינות המתקדמות בעולם המערבי.

בנובמבר 2003 הגישה הממשלה לכנסת הצעת חוק השתלת אברים. הצעת החוק עברה ביום 24/03/08 בקריאה שלישית והפכה לחוק השתלת אברים, התשס"ח – 2008 (ולהלן: "החוק").

המצב המשפטי ערב חקיקת החוק

לאורך שנים הסתמכה המערכת הרפואית בישראל בסוגיות הקשורות לתרומת אברים ולהשתלתם על חוזרים ונהלים של משרד הבריאות, ועל ההוראות של חוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ג – 1953, אשר מסדיר את השימושים המותרים בגווית אדם:

  1. למטרות מדעיות (כגון לימוד אנטומיה).
  2. לשם קביעת סיבת המוות.
  3. לשימוש בחלק מהגוויה לצורך ריפויו של אדם. 

חוק האנטומיה והפתולוגיה מגדיר את התנאים בהם ניתן להשתמש (ליטול) בחלק מגוויה (אבר) לצורך ריפויו של אדם (השתלה). יצוין, כי חוק השתלת אברים קובע כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מהוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה, ולפיכך הוראותיו המפורטות להלן הינן  בלתי נפרד מן התשתית החוקית המאפשרת תרומת  אברים והשתלתם במדינת ישראל.

החוק החדש חל מיום 1.05.2008

החוק קובע  איסור מפורש על סחר באיברים, ומגדירו כעבירה פלילית. כמו כן, החוק מסדיר בחקיקה ראשית את כל נושא התרומות וההשתלות של אברים בישראל.

יחד עם חוק זה נחקק גם חוק מוות מוחי-נשימתי, אשר מציעי החוק תולים בו תקוות להעלאת הנכונות בקרב הציבור לתרומת אברים מנפטרים.

מבחינה רפואית, יש להדגיש כי החוק אינו עוסק בתרומת דם, מח עצם, זרע או ביצית אשר לגביהם קבועים הסדרים ספציפיים בחקיקה.

לראש הדף ▲

 איסור סחר באיברים

החוק קובע איסור מפורש על סחר באברים ואיסור תיווך בסחר אברים. באופן ספציפי, החוק אוסר על אדם לקבל תמורה עבור נטילת אבר מגופו או מגופו של אדם אחר, בין שמדובר בנטילה מאדם חי או בנטילה מנפטר. יחד עם זאת, החוק מתיר ומסדיר החזר כספי בעד הוצאות שהיו לאדם התורם אבר מגופו בחייו. החוק קובע כי העובר על עבירות סחר או תיווך בסחר אברים דינו מאסר 3 שנים או קנס ע"פ חוק העונשין.

החוק קובע גם, כי מותרת הבאת אברים להשתלה מחו"ל, ובלבד שנעשתה על פי הדין באותה מדינה בה ניטלו האברים ובהתאם לחוק זה. שר הבריאות (בהתייעצות עם שר החוץ ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת) יקבע הוראות לעניין הבאת אברים מישראל והוצאתם.  

המרכז הלאומי להשתלות

החוק מסדיר את הקמתו של מרכז לאומי להשתלות במשרד הבריאות. ייעודו של המרכז הוא לפעול למיצוי האפשרויות להגדלת ההיקף של תרומת אברים ושל השתלת אברים בישראל. תפקידו של המרכז הוא לרכז את הפיקוח ואת הבקרה על נטילת אברים והשתלתם, ובכלל זה:

  1. ניהול מאגר המידע הלאומי בנושא ההשתלות
  2. ריכוז שמות המטופלים הממתינים להשתלה וטיפול בבקשותיהם להשתלה
  3. איתור במאגר של מטופל המתאים לקבלת אברים שנתרמו
  4. שיתוף פעולה בינלאומי בנושא נטילת אברים והשתלתם
  5. עריכת פעילות הסברה לעידוד תרומת אברים
  6. ביצוע בקרת איכות במרכזים הרפואיים העוסקים בנטילת אברים  והשתלתם
  7. עריכת מחקר והכשרה מקצועית בתחום נטילת אברים והשתלתם
  8. תיאום בין מרכזים רפואיים בכל הקשור לשימור אברים המיועדים להשתלה
  9. ביצוע כל פעולה נוספת הקשורה בנושא נטילת אברים והשתלתם, כפי שיקבע ע"י מנכ"ל משרד הבריאות

לראש הדף ▲

ועדת ההיגוי של מרכז ההשתלות

החוק קובע כי למרכז הלאומי להשתלות תהיה ועדת היגוי, שחבריה ממונים ע"י שר הבריאות. ועדת ההיגוי מונה בין 10-17  חברים, ע"פ הפירוט הבא:

  1. יו"ר, שהוא רופא מומחה, בעל ותק של 10 שנים לפחות כרופא
  2. מנהל מרכז ההשתלות (ראה להלן)
  3. לפחות שני רופאים מומחים בתחום השתלות האברים (לפחות אחד מהם אינו מועסק בבית חולים ממשלתי)
  4. לפחות אח/אחות אחד/אחת מוסמכים בסיעוד, העובדים במרכז ההשתלות ועוסקים בתיאום השתלת אברים
  5. איש דת (לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים)
  6. עורך דין בעל כשירות להתמנות לשופט מחוזי (ושאינו עובד המדינה)
  7. לפחות שני חברים מהתחומים: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או אתיקה רפואית
  8. נציג שימונה מתוך רשימת מועמדים שתוצע ע"י ארגוני החולים

תפקידי ועדת ההיגוי:

  1. מתן ייעוץ לשר הבריאות ולמנכ"ל משרד הבריאות לצורך התווית מדיניות ארצית בתחום נטילת אברים והשתלת אברים.
  2. גיבוש תוכנית פעולה שנתית למרכז להשתלות והבאתה לאישור השר.
  3. קבלת דו"חות ממנהל המרכז להשתלות, על ביצוע התוכנית השנתית ועל פעולות של ועדות הערכה (ראה להלן) ודיווח לשר על ביצוע התוכנית השנתית.
  4. קביעת הנחיות בעניין הקצאת איברים שנתרמו מנפטרים לצורך השתלתם.
  5. דיון בדוחות "רופא מבקר" (ראה להלן) ומתן המלצות למנכ"ל משרד הבריאות בעניינם.
  6. יעוץ לשר ולמנהל בכל עניין הנוגע לנטילת אברים ולהשתלת אברים.

לראש הדף ▲

 ועדת בקרה ואיכות

החוק קובע את הקמתה של ועדת בקרה ואיכות (שמאפייניה מוגדרים בסעיף 22 לחוק זכויות החולה, המורכבת מיו"ר ועדת ההיגוי (שישמש כיו"ר) ומהרופאים המומחים להשתלות, שהם חברי ועדת ההיגוי. ועדה זו אמונה על בחינת פעילותם הרפואית של המרכזים הרפואיים העוסקים בנטילת אברים והשתלת אברים. הועדה תגיש דו"ח שנתי למנכ"ל משרד הבריאות.

מנהל המרכז להשתלות

שר הבריאות ימנה מנהל למרכז הלאומי להשתלות, שתפקידו לנהל את המרכז ולדאוג לביצועם השוטף של תפקידי המרכז. מנהל המרכז להשתלות כפוף להוראות מנכ"ל משרד הבריאות בענייני הארגון והמנהל, ולהחלטות ועדת ההיגוי בעניינים מקצועיים.

מתאמי השתלות איברים

מנהל המרכז להשתלות אחראי להסמכת עובדים מהמרכז לתפקיד של מתאמי השתלות אברים. נקבע כי מתאמים אלה יהיו בהכשרתם המקצועית אחים/אחיות מוסמכים. לכל מרכז רפואי, העוסק בנטילה ובהשתלה של אברים ייקבע מתאם השתלות האחראי לתיאום עימו.

רופא מבקר

מנהל המרכז להשתלות אחראי להסמכת רופא מבקר, שתפקידו לבצע בקרת תהליכים, החל משלב איתור נפטרים שאבריהם עשויים להתאים לצורך השתלה ועד לתום נטילת האבר והשתלתו. הרופא המבקר יגיש דו"חות למנהל מרכז ההשתלות ולועדת ההיגוי לעניין מיצוי האפשרויות לקבל תרומות אברים מנפטרים. נקבע שהרופא המבקר חייב להיות רופא מומחה (לא הוגדר באיזה תחום).

 עיון ברשומות בתי החולים ומסירת מידע לבעלי תפקידים במרכז הלאומי להשתלות

נקבע בחוק, כי מתאמי השתלות האברים, הרופא המבקר וחברי ועדת בקרה ואיכות רשאים לעיין בכל הרישומים והרשומות הרפואיות, המתנהלים בבתי החולים העוסקים בנטילה ובהשתלה של אברים, וכן לקבל כל מידע ענייני הדרוש להם. החוק מטיל חובה על מנהל המרכז הרפואי ועל עובדיו לקיים שיתוף פעולה מלא עם בעלי תפקידים אלה ולהקל על ביצוע עבודתם.

לראש הדף ▲

 השתלת אבר שניטל מתורם חי

 החוק החדש מסדיר את תרומת האברים מתורמים חיים ע"פ העקרונות כדלקמן:

  1. נטילת אבר מאדם חי והשתלתו במטופל תתבצע רק לאחר אישור של "ועדת הערכה". החוק מגדיר את הקמתן של ועדות ההערכה, שתפקידן לדון
    בבקשות לאישור תרומת אבר מאדם חי. בכל בית חולים העוסק בהשתלות אברים תוקם ועדת הערכה מקומית וכן תוקם ועדת הערכה מרכזית (ראה להלן).
  2. אדם אשר מעוניין לתרום אבר מגופו עבור מטופל מסוים הנזקק להשתלה, צריך לפנות למרכז רפואי העוסק בהשתלות, אשר יאשר כי התרומה וההשתלה מתאימות מבחינה רפואית.
  3. אם קיימת התאמה רפואית, על התורם הפוטנציאלי להגיש בקשה לועדת הערכה, על גבי טופס שיקבע שר הבריאות. בקשה לתרום אבר לקרוב משפחה תוגש לועדת הערכה מקומית. בקשה לתרום אבר למטופל שאינו קרוב משפחתו של התורם, וכן בקשת תורם שאינו תושב ישראל תוגש לועדת ההערכה המרכזית.
  4. התורם הפוטנציאלי והמטופל הנתרם יעברו בדיקה רפואית ופסיכולוגית כדי לסייע לועדת ההערכה לבחון את הבקשה.
  5. אישור סופי לביצוע התרומה יתקבל רק לאחר שזו אושרה ע"י ועדת ההערכה וע"י מנכ"ל משרד הבריאות.
  6. התורם רשאי לחזור בו מהסכמתו למתן התרומה בכל עת, בלא שישא בכל אחריות אזרחית או פלילית בשל כך.  

לראש הדף ▲

ועדות ההערכה

  • מנהל מרכז רפואי ימנה באישור מנהל המרכז להשתלות, ועדת הערכה מקומית בת 5 חברים שתדון בבקשות לנטילת אבר מגופו של תורם שהוא תושב ישראל לשם השתלתו בקרובו, ותקבל החלטה לגביהן.
  • מנהל מרכז רפואי מורשה, באישור מנהל המרכז להשתלות, ימנה ועדת הערכה מרכזית בת 5 חברים שתדון בבקשות לנטילת אבר מגופו של תורם לשם השתלתו באדם שאינו קרובו, או בבקשות לנטילת אבר מגופו של אדם שאינו תושב ישראל.

     ועדת הערכה כוללת 5 חברים והחוק מגדיר את הרכבה כדלהלן:

  1. יו"ר – רופא מומחה שהוא מנהל מחלקה או מנהל יחידה בבית חולים, שאינה עוסקת בהשתלת אברים.
  2. מומחה בפסיכיאטריה או פסיכולוג קליני מומחה.
  3. עובד/ת סוציאלי/ת.
  4. נציג ציבור. התורם הפוטנציאלי רשאי לבקש (ככל שניתן) שנציג הציבור בעניינו יהיה בן אותה קבוצה דתית, חברתית או תרבותית אליה הוא משתייך.
  5. עורך דין בעל כשירות להתמנות לשופט מחוזי.

     חברי ועדות ההערכה ממונים לתקופות של 4 שנים בכל פעם, וכהונתם מוגבלת ל – 3 תקופות כהונה.

לראש הדף ▲

התנאים לאישור בקשה לתרומה מאדם חי

ועדת הערכה לא תאשר בקשה לנטילת אבר מגופו של תורם, אלא אם כן שוכנעה כי התקיימו כל התנאים שלהלן:

  1. התורם מתאים מבחינה רפואית ונפשית למתן התרומה, והסיכון הצפוי לו עקב התרומה אינו חורג מהסיכון הרגיל הכרוך בתרומה.
  2. הסכמת התורם ניתנה מתוך רצון חופשי ובדעה צלולה, ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר.
  3. התורם והנתרם נתנו הסכמה מדעת לפעולות הרפואיות הכרוכות בביצוע התרומה וההשתלה, הכל ע"פ הוראות סעיף 13 לחוק זכויות החולה.
  4. הסכמת התורם לא ניתנה כנגד תמורה או הבטחה לתמורה, לרבות זו המותרת בחוק כהחזר הוצאות לתורם (ראה להלן).
  5. התורם מבין כי יש ביכולתו לחזור בו מהסכמתו בכל עת עד נטילת האבר ממנו, מבלי שישא באחריות אזרחית או פלילית כלשהי.
  6. החולה הנתרם נמצא מתאים רפואית ונפשית להשתלת האבר.
  7. אין מניעה אחרת לאישור הבקשה, לרבות עניין מצבו המשפחתי של התורם.    

לראש הדף ▲

 סמכויות ועדות ההערכה, אופן פעולתה וההליכים לאישור הבקשה

  1. בנוסף לבדיקה הרפואית והפסיכולוגית המחויבת ע"פ לשון החוק, רשאית הועדה לבקש מהתורם הפוטנציאלי ומהחולה הנתרם לעבור בדיקה סוציאלית, ולעיין בכל חומר רפואי, פסיכולוגי או סוציאלי הנוגע אליהם, ככל שהדבר נחוץ לה כדי להחליט בבקשה.
  2. הועדה רשאית לזמן אליה כל אדם שתמצא לנכון כדי לסייע לה להחליט בבקשה.
  3. הועדה מחויבת לזמן את התורם הפוטנציאלי ואת החולה הנתרם להופיע לפניה יחדיו טרם החלטתה בבקשה. הועדה רשאית גם לזמן כל אחד מהם בנפרד אם תמצא לנכון לעשות זאת.
  4. החלטות ועדת ההערכה יתקבלו ברוב קולות של חבריה הנוכחים; ואולם, חבר ועדה מקומית המצוי בדעת מיעוט רשאי להביא את ההחלטה להכרעת ועדת ההערכה המרכזית, ואז מתבטל תוקפה של החלטת ועדת ההערכה המקומית.
  5. ועדת ההערכה תיתן את החלטתה תוך 60 ימים מיום הגשת בקשתו של התורם הפוטנציאלי. החלטת הועדה לאשר את הבקשה תועבר לאישור סופי של מנכ"ל משרד הבריאות. החלטת הועדה לדחות את הבקשה תימסר למבקש ולמטופל הנתרם.
  6. מנכ"ל משרד הבריאות רשאי לקבוע את סדרי הדיון בועדות ההערכה. סדרי דיון שלא נקבעו על ידו יקבעו על ידי חברי הועדה עצמם, לרבות לעניין המניין החוקי של חבריה.
  7. החלטת המנכ"ל תינתן תוך 7 ימים ותהיה מנומקת. החלטת המנכ"ל לאשר את הבקשה תועבר למנהל המרכז להשתלות. החלטת המנכ"ל לדחות את הבקשה תימסר למבקש ולחולה הנתרם.
  8. מנהל המרכז להשתלות (או מי שהוא הסמיך לעניין זה) ייתן תוך 24 שעות (ממועד קבלת ההודעה על אישור הבקשה ממנכ"ל משרד הבריאות) אישור למרכז הרפואי הרלוונטי לבצע את נטילת האבר ואת ההשתלה. במקרה שהבקשה אושרה בוועדה מקומית, ולא ניתן לבצע את הנטילה ואת ההשתלה באותו מרכז רפואי, יקבע מנהל המרכז להשתלות,  באיזה מרכז רפואי יבוצעו הנטילה וההשתלה.
  9. לתורם הפוטנציאלי ולחולה הנתרם הזכות לקבל העתק מממצאי הבדיקות הרפואיות, הפסיכולוגיות או הסוציאליות שנערכו להם לצורך הדיון בבקשה, וכן העתקים מהחלטות ועדות ההערכה וההחלטה המנומקת של מנכ"ל משרד הבריאות בעניינם; אולם, ועדת ההערכה מוסמכת להחליט שלא למסור מסמכים אלה משיקולים של טובת התורם או הנתרם.
  10. ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד ההחלטות של ועדות ההערכה והחלטות מנכ"ל משרד הבריאות בעניין אישור הבקשה ובעניין מסירת מסמכים.

לראש הדף ▲

נטילת אבר להשתלה מקטין או חסוי (חיים)

נטילת אבר להשתלה מתורם חי שהוא קטין או חסוי – מותרת, והחוק מגדיר כי היא תיעשה בהתאם להוראות חוק הכשרות והאפוטרופסות, התשכ"ב, 1962. ההליך לאישור תרומה במקרים אלה הוא שונה וייחודי. הבקשה לאישור מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, ולצורך החלטת בית המשפט נדרשת חוות דעת של ועדת ההערכה המרכזית.

בקשה לאישור תרומה שלא למען נתרם מסוים

החוק מאפשר גם תרומת אבר מתורם חי שלא למען נתרם מסוים. ככלל, הכללים שפורטו לגבי בקשת תרומה למען נתרם מסוים יפים גם כאן בשינויים המחויבים, ובנוסף נקבע בחוק כדלקמן:

1.   הבקשה תוגש לוועדת ההערכה המרכזית.

2.   התרומה לא תאושר ע"י ועדת ההערכה ללא קבלת אישור המרכז להשתלות כי נמצא נתרם מתאים רפואית.

לראש הדף ▲

תשלום והחזר כספי עבור הוצאות

בצד האיסור על קבלת תמורה עבור תרומת אברים, מסדיר החוק את העיקרון של מתן החזר כספי לתורם בעבור הוצאותיו, כדלקמן:

  1. שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע תשלום אחיד שיקבל תורם כפיצוי על ההפסד הכספי הכרוך בנטילת אבר ממנו. תנאי לקבלת הפיצוי הוא היות התורם תושב ישראל.
  2. התשלום יתבצע באמצעות המרכז להשתלות, לאחר שהתורם קיבל  תעודה מהמרכז להשתלות המעיד כי תרם מאבריו לשם ריפויו של אדם אחר. נקבע כי תשלום זה אינו ניתן להעברה, שעבוד או עיקול.
  3.  ואלה ההוצאות בגינן יינתן הפיצוי:
    • הפסדים כספיים הנובעים באופן סביר מנטילת האבר.
    • הוצאות רכישת ביטוח רפואי פרטי, תוכנית שירותי ביטוח נוספים (שב"ן) של קופת חולים, ביטוח חיים או ביטוח אובדן כושר עבודה שהוציא התורם לתקופה ובסכום שייקבע.
    • טיפול פסיכולוגי בתנאים, לתקופה ובסכום שיקבע.
    • חופשת החלמה לאחר נטילת האבר, כפי שיקבע.
  4. בנוסף, ולמרות הקביעה העקרונית שהפיצוי הכספי יהיה אחיד, לשר הבריאות בהסכמת שר האוצר ואישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת) סמכות לקבוע החזר כספי בעד אובדן השתכרות , שאינו אחיד לכל התורמים.

לראש הדף ▲

 הוקרה לתורם

 השר יעניק לתורם תעודת הוקרה בנוסח שיקבע.

 כמו כן קובע החוק,  כי התורם יהיה פטור (ללא הגבלת זמן) מתשלום דמי כניסה לאתרי רשות הגנים הלאומיים, שמורות הטבע ואתרים לאומיים.

 השתלות אברים שניטלו מנפטרים

כאמור לעיל, חוק האנטומיה והפתולוגיה מסדיר את נושא נתיחת גוויות ונטילת אברים מנפטרים לצורך השתלתם באדם אחר לשם ריפויו. חוק ההשתלות החדש מסדיר ומפרט עניינים נוספים הנוגעים לנושא זה:

1.   רישום במאגר הממתינים להשתלה:

  •  רופא אשר קבע כי מטופל זקוק להשתלת אבר, יודיענו על אפשרותו להירשם במאגר המידע לצורך איתור אבר להשתלה מנפטר.
  • המטופל יחתום על טופס בקשה להירשם במאגר (נוסח הטופס יקבע ע"י שר הבריאות). בטופס יצוינו גם פרטים אודות נכונות המטופל לתרום אברים לאחר מותו, או אודות תרומת אברים (בעבר) ע"י המבקש או בן משפחתו מדרגה ראשונה (בחייו או לאחר פטירתו). הטופס החתום יועבר ע"י הרופא למרכז להשתלות.
  • לעניין קטינים וחוסים הזקוקים להשתלה, נקבע כי האפוטרופוס (או מי שהחולה הנזקק להשתלה נמצא במשמורתו החוקית) יחתום על טופס הבקשה להירשם במאגר המידע.

2.   הטיפול באברי נפטר שנתרמו להשתלה:

  •       משנתמלאו התנאים הקבועים בחוק האנטומיה והפתולוגיה ונתרמו אברי נפטר, ימסור מנהל בית החולים בו נמצאת גופת הנפטר הודעה למרכז להשתלות.
  •      מנהל המרכז להשתלות (או מי שהוא הסמיך לכך) יאתר נתרם מתאים מתוך מאגר המידע (בהתאם להנחיות הקיימות של ועדת ההיגוי), וייתן אישור למרכז רפואי מורשה לבצע את השתלת האבר במטופל שנבחר. נוהל זה יפה גם לגבי אבר שניטל מחוץ לישראל ומובא לישראל לצורך השתלה.

לראש הדף ▲

 אברים שניטלו מנפטרים וניתנים לשימור

החוק מסדיר עקרונות כלליים בדבר השתלת אברים שניטלו מנפטרים וניתן לשומרם בבנק אברים עד להשתלתם, כדלקמן:

א.      אושרה הקמת בנק אברים בבית חולים שיקבע ויאושר ע"י שר הבריאות.

ב.       שר  הבריאות יקבע הוראות לעניין השתלת אברים שמורים בבנק האברים, לרבות:

1)   אופן הגשת בקשה ע"י הרופא המטפל או ע"י המטופל, לצורך איתור אבר שמור מתאים

2)   אופן הקצאת אברים שמורים

3)   תשלום למרכז הרפואי המנהל את בנק האברים בעבור הוצאות שמירת האבר

 הסכמת אדם בחייו לתרומת איברים לאחר מותו

המרכז להשתלות רשאי, בעצמו או באמצעות גוף אחר שהוכר לעניין זה ע"י שר הבריאות, לקבל את הסכמתם של אנשים לתרום את אבריהם לאחר מותם לצורך השתלתם במטופלים הנזקקים לכך. נקבע כי מנהל המרכז להשתלות יקבע בהתייעצות עם ועדת ההיגוי את הפרטים הטכניים לעניין זה, וביניהם: אופן מתן ההסכמה, פרטיה, תיעודה, בקרה על אמיתותה ועל אופן חזרתו של אדם מהסכמתו.

הסכמה שניתנה לפני מועד תחילת חוק זה, ושפרטיה מתועדים במאגר שמנוהל ע"י משרד הבריאות – תקפה.

עוד נקבע כי קטין מגיל 17 כשיר לתת הסכמה כזו, אולם להסכמה יהיה תוקף רק אם נפטר לאחר שהפך לבגיר.

לראש הדף ▲

סייג לאיסור תמורה

שר הבריאות רשאי להכיר בתאגיד מסוים כמוסמך לתת תמורה לאדם בעבור הסכמה לתרומת אברים לאחר מותו. התמורה יכולה להינתן או לאדם עצמו (כלומר בעודו בחיים) או לקרוביו (בעבור הסכמתם לתרום אברי קרובם המת). שר הבריאות רשאי לקבוע תנאים להכרה בתאגיד שכזה, והחלטתו על הכרה זו תפורסם ברשומות.

הוצאות קבורה של נפטר שאבריו נתרמו

נקבע שהמרכז להשתלות ישא בהוצאות קבורה, הסעה והטסה של נפטר שאבריו ניטלו לצורך השתלה, בישראל או בחו"ל (בהנחה שאין גוף אחר הנושא בהוצאות). 

חובת הדיווח למרכז להשתלות

הוטלה בחוק חובה על בית חולים, שביצע נטילת אבר להשתלה או שביצע השתלת אבר, לדווח אודותיה למרכז להשתלות. מנהל המרכז להשתלות רשאי לדרוש קבלת פרטים נוספים הקשורים לביצוע הנטילה או ההשתלה, וכן כל מידע נוסף הדרוש למעקב אחר מי שתרמו אברים או מי שהושתלו בגופם אברים.

שר הבריאות יקבע הוראות ספציפיות לעניין זה, לרבות נהלים, טפסים ומועדים לדיווח.

לראש הדף ▲

מאגר המידע

החוק קובע הקמת מאגר מידע לאומי בנושא תרומות והשתלות אברים במרכז הלאומי להשתלות. המאגר יכלול 2 קבצי נתונים:

  1.  נתוני הבקשות לקבלת תרומת אברים מנפטרים, שהוגשו ע"י מטופלים הממתינים להשתלה.
  2. נתונים על מי שנתנו הסכמתם בחייהם לתרום את אבריהם לאחר פטירתם.

נקבע כי במאגר רשאים לעיין לשם ביצוע תפקידם הגורמים הבאים:

א.      מנכ"ל משרד הבריאות

ב.       מנהל המרכז להשתלות

ג.        חברי ועדת ההיגוי של המרכז להשתלות (ראה להלן)

ד.       רופאים אחראים על נושא ההשתלות בבתי החולים

ה.      עובדי המרכז להשתלות שהוסמכו לכך ע"י מנהל המרכז 

סודיות

כל אדם, שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך מילוי תפקידו או עבודתו ישמרנו בסוד ולא יגלה אותו, אלא במידה הדרושה לצורך ביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין,  לרבות חוק זכויות החולה.

 לראש הדף ▲