דלג על קישורי ניווט
אודות היחידה
ניהול סיכונים ברפואה
סוגיות ברפואה ומשפט
חקיקה וחידושי פסיקה
מאמרים


כניסה למורשים


דלג על קישורי ניווט
הסכמה לטיפול רפואי
כללי
חקיקה
נהלים וחוזרים
תמציות פסקי דין
שאלות ותשובות
תמציות מאמרים
 

כללי
להזכירך, המידע המצוי באתר ניתן כשירות אינפורמטיבי, בלתי מחייב, אין לראות באמור בפרק זה הנחיה ו/ או משום עצה רפואית או משפטית לעניין זה ראה תנאי שימוש
 

המידע שיש לתת למטופל לצורך קבלת הסכמה מדעת |  מועד מסירת המידע לצורך קבלת הסכמה מדעת  |  אופן קבלת ההסכמה מדעת חריגים לחובה לקבל הסכמה בכתבחריגים לחובת קבלת הסכמה מדעת  |  נקודות נוספות לתשומת לב  |  סיכום

חובת המטפל לספק למטופל את המידע שבידיו, באשר לטיפול המוצע לו, נגזרת מזכותו הבסיסית של המטופל להכריע מה יעשה בגופו. זכות זו מהווה ביטוי לאוטונומיה של האדם, ומבטאת את כבודו כאדם. זה גם הבסיס לדוקטרינת "ההסכמה מדעת", לפיה אין לבצע פרוצדורה רפואית בגופו של אדם אם לא ניתנה לכך הסכמתו המודעת.

כיום, חובת המטפל ליתן מידע, לרבות היקף החובה והחריגים לה, מעוגת בחוק זכויות החולה, המשקף עקרונות שהתגבשו בפסיקה עוד קודם לכן. חוק זכויות החולה קובע מפורשות, כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן הוא נתן לכך הסכמה מדעת (פרק ד' לחוק זכויות החולה).

המידע שיש לתת למטופל לצורך קבלת הסכמה מדעת

הסכמת מטופל לטיפול רפואי נחשבת הסכמה "מדעת" כאשר היא מבוססת על מסירת המידע הרפואי הנדרש לו, באורח סביר, לצורך קבלת החלטה האם להסכים לטיפול המוצע, אם לאו. מידע זה, בהתאם לחוק, כולל את הפרטים הבאים:

  1. הדיאגנוזה והפרוגנוזה של מצבו הרפואי של המטופל.
  2. תיאור מהות הטיפול, ההליך שצפוי להיות מבוצע, מטרתו של ההליך, התועלת הצפויה ממנו, והסיכויים של הטיפול המוצע להצליח.
  3. הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות.
  4. סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים.
  5. סיכויים וסיכונים של הבחירה בהעדר טיפול רפואי.
  6. עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

יצוין עוד, כי ב ע"א 4960/04 סידי נ 'קופ"ח כללית , מרחיב ביהמ"ש את היקף חובת הגילוי הנדרשת ברפואה הציבורית, וקובע כי בנסיבות מסוימות חובה על הרופא המטפל למסור מידע גם על אפשרות ביצוע בדיקות פרטיות, וזאת כחלק מהאינפורמציה הדרושה למטופל לשם קבלת החלטה מושכלת באשר לטיפול בו.

{על פי החוק, כאשר מסירת מידע עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל, רשאי המטפל להימנע מלמסור למטופל את המידע הפוגע, באישור של ועדת אתיקה }.

לראש הדף ▲

מועד מסירת המידע לצורך קבלת הסכמה מדעת

יש למסור למטופל את המידע לפני ביצוע הפרוצדורה, ולהשאיר לו זמן מספיק כדי שיפנים את המידע ויקבל החלטה מרצון, באופן עצמאי, וללא לחץ או תלות בעמדת הצוות הרפואי.

לראש הדף ▲

אופן קבלת ההסכמה מדעת

  • ככלל, הסכמה מדעת יכולה להתקבל בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות (לדוגמא מטופל מפשיל את שרוולו ומושיט יד ללקיחת דם או לקבלת זריקה). 
  • אם ההסכמה ניתנה בעל-פה, רצוי לתעד ברשומה הרפואית את הנאמר, במועד מתן ההסכמה או במועד סמוך לכך.
  • חשוב לקבל הסכמה מחודשת אם היה שינוי משמעותי בנסיבות ובנתונים.
  • יש למסור את המידע ולקבל את ההסכמה מהחולה, המטופל, עצמו, ולא מבן/בת הזוג או מילדיו, אלא אם כן יש להם מינוי כאפוטרופוסים או כמיופי כוח.
  • הרופא שנותן את ההסבר צריך להיות בקיא בתחום הטיפול (לא חייב להיות בעל תואר מומחה). עליו לדבר בצורה המובנת למטופל (במידת הצורך אף להיעזר במתורגמן), כך שהוא יבין  את המידע שנמסר לו.
  • עבור הטיפולים הרפואיים שלהלן, המנויים בתוספת לחוק זכויות החולה, חובה לקבל הסכמה בכתב:
    • ניתוחים, למעט כירורגיה זעירה.
    • צינתורים של כלי דם.
    • דיאליזה.
    • טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה).
    • טיפולי הפריה חוץ גופית.
    • כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים.

בנוסף לפרוצדורות הללו יש מספר חוקים, המגדירים טיפולים נוספים המחייבים גם הם הסכמה בכתב. כך למשל, בהתאם לתקנות בריאות העם יש לקבל הסכמה בכתב לדיקור מי שפיר; בהתאם לתקנות העונשין יש לקבל הסכמה בכתב לביצוע הפסקת הריון וכן הלאה (ראה לעניין זה את פרטי החקיקה הרלבנטיים המופיעים תחת חקיקה בפרק הסכמה).

ההסתדרות הרפואית ממליצה להכין טפסי הסכמה ייעודיים גם לפרוצדורות שאינן כלולות בתוספת, כדוגמת  גסטרוסקופיה, ברונכוסקופיה וכדומה. שימוש בטפסי הסכמה ייעודיים מאפשר הליך מסודר יותר של קבלת הסכמה. הטופס יוצר עמדה רפואית אחידה, ונוסחו מסייע למטפל למסור למטופל באופן סדור את המידע בדבר הסיכונים והסיכויים הספציפיים של הפרוצדורה, תוך שיקוף ההסברים הנדרשים גם בכתב.

לעניין זה אנו ממליצים לעיין גם באתר של הר"י: www.ima.org.il המתייחס לטפסים אלה.

במאמר מוסגר יצוין, כי ניתן לעשות שימוש בטפסים הייעודיים המופיעים באתר אף לצורך הכנת טפסים נוספים להסכמה מדעת, הן לפרוצדורות שלגביהן יש חובה חוקית לקבל הסכמה בכתב והן לפרוצדורות שבהן מספיקה הסכמה בעל-פה, לפי שיקול דעת המוסד הרפואי המטפל.

לראש הדף ▲

חריגים לחובה לקבל הסכמה בכתב, כאשר מדובר בפרוצדורות הדורשות עפ"י חוק הסכמה בכתב

  • במידה שמטופל נזקק לטיפול רפואי הדורש על פי חוק הסכמה בכתב, ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת בכתב, תתועד הסכמתו בעל-פה בנוכחות שני עדים. דבר ההסכמה והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.
  • במצב חירום רפואי, הסכמה מדעת לטיפול הדורש הסכמה בכתב יכולה להינתן בעל פה, ובלבד שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

לראש הדף ▲

חריגים לחובת קבלת הסכמה מדעת

  • טיפול רפואי ללא הסכמה, ואינו מחייב הסכמה בכתב:

מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו דורש הסכמה בכתב, גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם נתקיימו כל אלה:

    • מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;
    • לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופוסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;
    • אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו של המטופל, אם מונה, או של אפוטרופוסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין.

  • טיפול רפואי ללא הסכמה, כאשר נשקפת סכנה חמורה למטופל אשר מתנגד לטיפול, ויש לתיתו בהקדם בנסיבות העניין

ניתן לתת טיפול כאמור, באישור ועדת האתיקה, בתנאי שזו שוכנעה כי נתקיימו כל אלה:

    • נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;
    • צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;
    • קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי ייתן המטופל את הסכמתו למפרע.

יצוין, כי השימוש בסעיף זה לא נדון בפסיקה, אולם בספרות המשפטית נמתחה עליו ביקורת קשה - שכן הסעיף עוסק במצב בו המטופל מבין את משמעות הטיפול לו הוא מתנגד, ולא ברור באילו מקרים ניתן להניח שתינתן הסכמתו למפרע. הביקורת על סעיף זה מתמקדת בכך, שהוא מבטא בפועל עמדה פטרנליסטית, שאינה עולה בקנה אחד עם האוטונומיה שבבסיס עקרון ההסכמה מדעת.

  • טיפול רפואי ללא הסכמה בנסיבות של מצב חירום רפואי

בנסיבות של מצב חירום רפואי, רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת.

מצב חירום רפואי מוגדר בחוק כ"נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף".

במצב של חירום רפואי, כאשר הטיפול הרפואי דורש הסכמה בכתב, יינתן הטיפול בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת.

בכל מקרה בו בוצע הליך רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת, בגין איזה מן החריגים  שהוזכרו לעיל, יש מקום לתעד בתיק הרפואי את הנסיבות העובדתיות אשר עמדו בבסיס החלטת הצוות הרפואי לבצע את הפרוצדורה ללא הסכמה, וזאת כדי להראות כי התמלאו דרישות החוק, כפי שהן מפורטות בו.

לראש הדף ▲

נקודות נוספות לתשומת לב

  • ההחתמה של מטופל על טופס הסכמה אינה מהווה תחליף ואינה פוטרת את הצוות המטפל ממתן הסברים בעל-פה. על המטפל מוטלת החובה, בכל מקרה, לתת למטופל הסבר בעל-פה על מצבו, על הטיפול המוצע, על האפשרויות והחלופות הטיפוליות, ועל הסיכונים והסיבוכים האפשריים, תוך שהוא מוודא שהמטופל הבין את ההסבר שניתן לו, וניתנה לו  שהות להחליט, להסכים לטיפול ולחתום על טופס ההסכמה.
  • היקף המידע שנדרש לצורך קבלת הסכמה מדעת, כאשר מדובר בפרוצדורה אלקטיבית שאינה הכרחית מבחינה רפואית קלינית, קרי: שבלעדיה ניתן לנהל אורח חיים רגיל (כדוגמת ניתוחים פלסטיים), ואופן מסירתו,  נכללים ברף העליון של חובת היידוע, והדרישות לגביו הן מחמירות במיוחד. לפיכך, במסגרת המידע יש לכלול הסבר מפורט, לרבות על סיבוכים נדירים, ויש למוסרו זמן סביר לפני ביצוע הטיפול, כך שלמטופל תהא שהות מספקת לשקול את הדברים בכובד ראש.
  • בתי המשפט הסבירו, כי יש לעמוד בקפידה על החובה לתת הסבר מקיף ומלא, הכולל את הסיכונים הכרוכים בביצוע ניתוח אלקטיבי, לרבות משמעות החלופה שלא לבצע ניתוח כלל, במיוחד בתחום הרפואה הפרטית, המציעה לציבור הרחב – במישרין (באמצעות פרסום) ואף בעקיפין – ניתוחים אלקטיבים למיניהם, המיועדים לשיפור איכות החיים. בדונו בסוגיה זו, מציין בית המשפט את ניגוד העניינים אשר קיים לעיתים בין השאיפה המסחרית של המוסד הרפואי להרבות בניתוחים לבין אינטרס המטופל, ודורש על כן לדקדק בקיום החובה.
  • היתר שנכלל כעניין שבשגרה בכל טופס הסכמה, על פיו מסכים המטופל "לכל ניתוח או טיפול רפואי אחר, או נוסף, שהרופא ימצא לנחוץ לבצעו תוך כדי הניתוח", יחול במקרים שבהם מתעורר צורך אשר אינו צפוי מלכתחילה לבצע פעולות רפואיות חיוניות להצלת חיים בגופו של המטופל. בתי המשפט פירשו היתר זה בצמצום: ההיתר  מאפשר לרופא לפעול לפי שיקול דעתו המקצועי ולבצע אך ורק פעולות חיוניות להצלת חיים או לסכנה חמורה אחרת, או פעולות הדומות במהותן לטיפול המתוכנן, מבלי להזדקק להסכמתו המפורשת של המטופל.
     
    • מתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה "מדעת" הינו בניגוד להתנהגות רפואית מקובלת, ועל כן עשוי להיחשב רשלנות של הצוות הרפואי ולהיכנס בגדרה של עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין. כמו כן, מתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה "מדעת" עשוי להיכנס לגדרה של עוולת ה"תקיפה" בפקודת הנזיקין.

בנוסף, מתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת, כאשר ניתן להניח כי לו היה המטופל מקבל מידע מלא הוא היה מסכים לטיפול, עשוי להיחשב פגיעה בזכותו של המטופל לאוטונומיה. פגיעה זו היא יציר פסיקת ביהמ"ש העליון, שנקבעה ב ע"א 2781/93 מיאסה על ידעקה נ 'בית חולים "הכרמל" .ביהמ"ש קבע, כי יש מקום להכיר בזכאותו של חולה לפיצוי כספי בגין נזק לא גופני שנגרם לו בגין הפגיעה באוטונומיה, עקב הפרת החובה לקבל את הסכמתו מדעת לטיפול רפואי. זאת גם בהנחה שהיה מסכים לטיפול לו היה נשאל מראש.

 

לראש הדף ▲

לסיכום

קבלת הסכמה מדעת הינה חובה הנגזרת הן מפסיקת בתי המשפט וההלכה הפסוקה, הן מדרישות החוק, והן מחובתו המוסרית של הצוות הרפואי לכבד את זכותו של המטופל לאוטונומיה על גופו. היקף המידע שעל הצוות הרפואי למסור למטופל – לצורך קבלת הסכמה "מדעת" - נגזר אף הוא מאותם המקורות, ובכל מקרה מחייב מסירת מידע מלא ככל הנדרש למטופל, לצורך קבלת החלטה מושכלת באשר לטיפול הרפואי המוצע, על סיכוני וסיכוייו, לרבות האלטרנטיבות העומדות בפניו.
לראש הדף ▲