כפי המתואר בנייר העמדה מטעם איגוד הפסיכיאטריה בישראל באותו עניין, מדגיש גם משרד הבריאות כי אין מענה טיפולי גורף לסיכון האובדני. קיים קושי פרקטי לנבא את הסיכון הנ"ל ולמנעו. ביכולת הפסיכיאטר לבצע הערכה קלינית ולהציע תכנית התערבות וטיפול להפחתת הסיכון. אין לראות בכל מעשה אובדני שלא נמנע כמשקף כשל בזיהוי, בהערכה או בהתערבות הטיפולית. יש לבחון את איכות האיזונים בעת שנלקחו, המשמעויות, הידע, הזהירות והמקצועיות בראייתם הכוללת, על מגבלותיהם. החוזר מתייחס גם למימד האחריות האישית של המטופל (אם הינו בעל שיפוט) וקובע, כי המטפל אינו אחראי על חייו של מטופל שביצע ניסיון התאבדות, אלא מתפקידו ללוותו במצוקתו ולעשות כל שביכולתו המקצועית למנוע ביצוע ניסיון התאבדות נוסף.

מטרת הנוהל: לוודא רצף אבחון, השגחה וטיפול למבצע ניסיון אובדני או שקיים לגביו חשש כי הוא עלול לבצע ניסיון שכזה. זאת החל מקבלתו למיון, עובר באשפוזו וכלה בהעברה לקהילה.

בין היתר מציג החוזר כלי חדש של פיקוח על המטופל חולה הנפש, בשם "שמירה מיוחדת" (בנוסף להסתכלות מיוחדת והשגחה מיוחדת, כפי הקבוע בתקנות הטיפול בחולי נפש). הגדרתה: "השגחה על מטופל ע"י איש צוות שמונה ע"י האחות האחראית, בהתאם להנחיות שניתנו ע"י רופא, שקבע את היקף השמירה הנדרשת ותנאיה, לרבות האפשרות לביצוע השמירה ע"י אנשי אבטחה בביה"ח" (לאחר קביעת נוהל פנימי בנושא).

נייר העמדה מתייחס למורכבות ההתנהלות הטיפולית למול מטופל אובדני, ומבהיר כי אין מענה טיפולי גורף לסיכון האובדני, כאשר גם אשפוז פסיכיאטרי לא תמיד ימנע את המעשה.  האיגוד גורס, במסגרת נייר העמדה, כי גם למטופל האובדני (אשר כושר שיפוטו אינו פגום בצורה ניכרת) ישנה אחריות על פעולותיו והכרעותיו. על המטפל לאסוף את המידע הרלוונטי, להעריך את הסיכון האובדני, להפעיל שיקול קליני מושכל לאור הידע המקצועי ולבחור מבין חלופות ההתערבות האפשריות בנסיבות.

הערת היחידה לניהול סיכונים: קביעה זו של האיגוד באשר לאחריות המטופל האובדני טרם עמדה למבחן משפטי.

מטרת הנוהל לקדם את יכולת הנהלת שירותי בריאות הנפש ומסגרות הטיפול בבריאות הנפש בניהול סיכונים במסגרות טיפול בתחום; בקרת איכות הטיפול; שמירת זכויות ובטחון המטופלים; שמירת הביטחון האישי של המטפלים וצוות היחידה.

הנוהל מגדיר מהו "אירוע אלים", כיצד יש לתעד אירוע שכזה, ומהו אירוע המחוייב בדיווח לשירותי בריאות הנפש. בהתאם לאמור בנוהל, לאיסוף נתונים בדבר אירועים אלו יש השלכות טיפוליות וארגוניות, והם בעלי חשיבות הן בתהליך הטיפול בחולה והן בהערכות מערך בריאות הנפש, לזיהוי מוקדים והתמודדות עם התופעה.

הנוהל כולל 3 נספחים שהם למעשה טפסי דיווח פרטניים וסטטיסטיים.

מטרת הנוהל להגדיר הליך מסודר לביצוע צו משפטי או הוראת פסיכיאטר מחוזי לטיפול מרפאתי כפוי, ולפקח על התהליך במגמה לשמור על רצף הטיפול, על זכויות החולה ועל כבודו כאדם. לנוהל מצורפים 10 נספחים ומסמכים רלוונטיים לצרכי דיווח ויישום הנחיות הנוהל.