|
המאמר עוסק בדיווח על טעויות במהלך טיפול רפואי בבתי חולים, מתוך כוונה להבין את עמדותיהם של המטפלים (ברפואה ובסיעוד) כלפי הדיווח.
המאמר מפרט מחקר איכותני בשנת 2002, עם קבוצות-מיקוד של מטפלים ב - 20 בתי חולים (אקדמאים וקהילתיים), באזור סט. לואיס בארצות הברית.
תוצאות המחקר: התברר שלמשתתפים יש יותר מודעות לחובת הדיווח על טעויות חמורות מאשר לחובת הדיווח על טעויות פחות חמורות ועל כמעט-טעויות. כמו כן, אחיות ידעו יותר מרופאים כיצד לדווח על טעויות, וכל קבוצות- המיקוד הזכירו גורמים המעכבים דיווח (חשש מעונש וחשש מהעדר חסיון, העדר זמן, והעדר משוב בעקבות הדיווח). חלק מהרופאים הביעו ספקנות כלפי התועלת שבדיווח. באופן כללי, כל המשתתפים הסכימו שמטרתו של הדיווח היא שינוי הפרקטיקה והמדיניות בכיוון של שיפור הבטיחות של המטופל.
מסקנת המחקר היא, שיצירת תרבות של דיווח אנונימי, של העדר ענישה, ושל משוב על הדיווח – כל אלה יקדמו דיווח על טעויות.
|